עע"מ 3109-23 עע"מ 3109-23

1.הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט קמא, שדן בעתירתה של המערערת כנגד החלטת המשיב, שבגדרה נקבע כי יבוטל היתר להעסקת עובדים פלשתינאים בישראל, היתר שניתן למערערת מכוח חוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991, וזאת לתקופה של 3 שנים מיום מתן ההחלטה.

בית המשפט קמא קיבל את העתירה בחלקה וקבע כי תקופת הסירוב למתן היתר תעמוד על שנה וחצי במקום 3 שנים.

על כך נסב הערעור שלפנינו.

2.לאחר שעיינו בערעור ושמענו באריכות את בא כוח המערערת בדיון שהתקיים בפנינו, מצאנו כי אין מקום להתערבות ערכאת הערעור, ואנו מאמצים את פסק דינו של בית המשפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

3.הערעור נדחה, וממילא מבוטלת החלטת בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק הדין.

המערערת תשא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.