פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים
עע"מ
3139/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
המערערים:
1.
קיבוץ בארות יצחק
2. מושב מזור
3. המועצה האזורית חבל מודיעין
נ ג ד
המשיבים:
1.
מנהל רשות התעופה האזרחית
2. רשות התעופה האזרחית
3. רשות שדות התעופה בישראל
4. עיריית ראש העין
5. עיריית כפר קאסם
6. המועצה המקומית אורנית
7. המועצה המקומית ג'לג'וליה
8. המועצה המקומית כפר ברא
9. המועצה האזורית שומרון
10. מועצה אזורית דרום השרון
11. עיריית כפר סבא
12. עיריית תל אביב-יפו
13. עיריית אור יהודה
14. פורמלי עיריית רמת גן
15. פורמלי המועצה האזורית עמק לוד
16. עיריית מודיעין-מכבים-רעות
17. המועצה האזורית חבל מודיעין
18. עיריית שוהם
ערעור על פסק הדין
של בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז מיום 29.3.15 בעת"מ 13660-03-14 (השופט
י' שינמן)
תאריך הישיבה:
ו'
באדר ב התשע"ו (16.3.16)
בשם המערערים: עו"ד
ענת בירן (רקם); עו"ד אפרת לרנר; עו"ד אינה טל
בשם המשיבים 2-1: עו"ד
יצחק ברט
בשם המשיבה 3: עו"ד
שלום זינגר; עו"ד איל גור
בשם המשיבות 11-10: עו"ד
אבנר (נרי) ירקוני; עו"ד חן עמידור
בשם המשיבה 12: עו"ד
יודפת כהן; עו"ד רויטל אטיאס
בשם המשיבה 13: עו"ד
שלומית שפינדל; עו"ד שירה פרידון
בשם המשיבה 16: עו"ד
עינב ליבנה; עו"ד דנה חפץ טוכלר
החלטה
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א.
עסקינן בנושא שיש בו משום "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי". המחלוקות בין הצדדים נוגעות להפעלת מסלולי טיסה בנמל התעופה בן-גוריון שהצדדים השונים מושכים את יריעתה לכאן ולכאן. בנושא שולטת תמ"א 2/4 מ-1997. מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א) קבע ב-20.1.14, לאחר שדרוג נתב"ג בשנים שקדמו, תבנית תפעול מבצעי לגבי הפעלת מסלולי השדה – בעיקר מסלולים 12 (הותיק) ו-21 (המשודרג) – ויש לגבי תכנית זו טענות מכיוונים שונים, מן הישובים הקרובים לשדה התעופה כמעט מכל עבריו, שכולן מכוונות במהות כנגד מטרדי רעש, ובשלהן הוגשו העתירות שבערעורים שלפנינו. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירות, שאותן ראה בגדרי מה שקרוי NIMBY (Not in my back yard) , קרי רצון עקרוני של הכל בפיתוחים מודרניים מתקדמים מסוגים שונים – כמו טיסות ככל הניתן – אך "שלא אני אפגע מהם", ייפגעו אחרים. בית המשפט קמא ניתח את חמש העתירות שלפניו, של ישובי סביבות נתב"ג מקרוב מאוד או מעט רחוק יותר, ונדרש לפרטי התכנית, שכללו הצהרה כי "המסלול המועדף לנחיתת המטוסים הינו מסלול 12 (ממערב למזרח)", והמסלול 21 (מצפון לדרום) ישמש בגדריהם של אילוצי רוח או עומס, אך לא בלילות ובשבתות ומועדי ישראל, ולא יעלה על 40% מכלל הנחיתות. בשני מסלולים אלה (ישנו גם שלישי, 30) התמקדו העתירות. בית המשפט ניתח ומצא כי החלטת מנהל רת"א היתה בסמכות, ובהמשך מצא כי ההחלטה ראויה וסבירה, ומכל מקום אינה לוקה בחוסר סבירות קיצונית. יצוין כי הוא פירש "שעות עומס" כ"עומס תנועה" בשונה מ"עומס רעש", ומכל מקום במהות תוצאת עומס ככלל עלולה להיות רעש, שהוא מטריד את השכנים.
ב.
הערעורים שלפנינו תוקפים את פסק הדין קמא מכיוונים שונים – מכיווניהם הגיאוגרפיים של הישובים המערערים. נציין כי לקראת הדיון נמסר לנו מטעם רת"א כי המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה על הכנת תכנית לעדכון תמ"א 2/4 על-ידי תכנית חדשה – תמ"א 2/4/3, שתכלול גם את תבנית התפעול המבצעי, וכי ישנה גם כוונה לשינוי נוסף של תכנית התפעול המבצעי באופן שיגביר עוד את הנחיתות במסלול 21.
ג.
מטעם הישובים בארות יצחק, מזור וחבל מודיעין (שמצפון לנתב"ג) נטען כי תבנית התפעול הקיימת מחמירה את המצב – וכך לגבי קודמתה, וכך גם לגבי השלישית שבדרך, והמצב הולך ונעשה גרוע; לשיטתן מי שצריך להחליט בכגון דא הוא המועצה הארצית ולא מנהל רת"א, נוכח הפגיעה הקשה בתושבים; ויש צורך להגדיר את נושא העומס, שלשיטתם נעשה בו שימוש מוגזם על-ידי המנהל, הרואה את גבולות סמכותו כרחבים. מטעם מנהל רת"א נטען, כי השמיכה קצרה, וכל שינוי שייעשה לטובת מערערים אלה יפגע במערערים אחרים, כגון תל-אביב; מושג העומס, לשיטת מנהל רת"א, יכול להיות גם בשגרה (כמשל נתיבי איילון) ולא כחריג, וכן נטען כי הרעש כיום לגבי ישובים אלה (שמצפון) נמוך משהיה; צוין כי עדיין מסלול 12 הוא המועדף, חרף העובדה שמסלול 21 בטיחותי בהרבה לדעת המנהל, ותהיה בו שוב הגדלת נחיתות. רשות שדות התעופה תמכה בעמדת מנהל רת"א. מטעם דרום השרון וכפר סבא הוצע להחזיר את הנושא למנהל להכרעה באשר לעומס, ולהותיר את מסלול 12 כפעיל ביותר, והכל אלא אם כן תשונה התמ"א. מטעם תל-אביב ואור יהודה נטען, כי הרעש מעליהן קשה ויש צורך להפעיל יותר את מסלול 21, במיוחד נוכח פער האוכלוסיה, עשרות ומאות אלפים בתל-אביב ואור יהודה לעומת 1700 תושבים בישובים שמצפון לנתב"ג; ועל כן יש לאפשר גם עדכון התכנית באופן שאף אם מסלול 12 הוא המועדף, ייעשה יתר שימוש ב-21. מטעם עיריית מודיעין נתבקשה הפחתת שעות העומס.
ד.
מה עולה מכל האמור? ספק אם בית המשפט הוא הפורום הראוי לבחינה מדוקדקת של חלוקת הטיסות במסלולים, שעל פניה מחייבת ידע מקצועי ספציפי. ברי לנו שמנהל רת"א מחפש איזונים הוגנים, בידעו כשכל שינוי לכאן או לכאן פוגע באוכלוסיה פלונית או אלמונית. ברי גם כי אי אפשר לעצור את הקדמה ואת פיתוח התעופה האזרחית, והרי בצפיפות של מרכז הארץ ההולכת וגוברת, שעה שבמקביל גדל זרם הטיסות, אין דרך לצאת ידי כולם במאת האחוזים. אנו גם ערים לכך שמאחורי העתירות מסתתרים אף שיקולים של קבלת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.
ה.
נוכח כל האמור, דומה כי נכון מאוד עושה המועצה הארצית לתכנון ובניה בבואה לעדכן את תמ"א 2/4; חלפו כ-19 שנה מאז אושרה התמ"א הנוכחית, ומשמעות הדבר עולם אחר, פשוטו כמשמעו מבחינות רבות, בודאי בתחום התעבורה למינהו, ואין הדבר צריך ראיות הרבה. על כן הצורך בעדכון התמ"א אינו יכול להיות שנוי במחלוקת.
ו.
לעת הזאת ברי עם זאת גם, כי על מנהל רת"א לעמוד בעקרונות שקבע לעניין עדיפות מסלול 12 (נקבעה אף בכתובים עם התכנית הנוכחית), והשימוש במסלול 21, גם אם המנהל מאוד מעוניין בו לאחר שדרוגו וגם משיקולי בטיחות לגיטימיים, צריך להיות בנוי על עקרון העומס; זאת – גם אם הגישה כלפי עומס צריכה להיות גמישה יחסית, נוכח האילוצים, שכן מן הסתם יש גבול למתיחת משמעותו של עומס, וכמובן אין מנהל רת"א יכול לחרוג מהתמ"א התקפה. כל שינוי בתכנית התפעול הקיימת כל עוד לא שונתה התמ"א צריך איפוא שיהא זהיר ושקוף, ויאפשר שימוע לכל הנוגעים בדבר.
ז.
נבקש מרת"א עדכון תוך שלושה חודשים לגבי ההתקדמות בטיפול בתמ"א החדשה. הצדדים האחרים יגיבו תוך 21 יום לאחר מכן. בעקבות זאת נחליט על המשך הטיפול בערעורים.
ניתנה היום, י' באדר ב
התשע"ו (20.3.2016).
המשנה לנשיאה
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט