עע"מ 3154/09 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ. משרד הבטחון

1.

לפניי בקשה מטעם משיבים 1 ו-2 למחיקת הודעת הערעור. נטען בה כי הודעת הערעור מונה לא פחות מ-26 עמודים כתובים בצפיפות. היא אף כוללת התייחסות לראיות חדשות שטרם ניתנה רשות להגשתן. המשיבים סבורים כי יש למחוק את הודעת הערעור בשל ארכה הלא פרופורציונאלי, ומאחר שאינה עולה בקנה אחד עם תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. היקף הודעת הערעור פוגע, לטענת משיבים 1 ו-2, בשוויון הדיוני בין בעלי הדין.

2.

המערערת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין המדובר במקרה חריג בו נדרשת התערבות בית המשפט בניסוח כתב הערעור. היקף הודעת הערעור נגזר, כך נטען, ממהות הסוגיה ופרטיה, ואין ניסוחה חורג מהמקובל בהליכים מן הסוג הנדון. כתב הערעור מפרט באופן ברור את המחלוקות בין הצדדים, תוך ציון הרקע והבהרת טענות הצדדים. המערערת מציינת כי אכן התייחסה בהודעת הערעור גם לראייה החדשה שהגשתה מתבקשת (חוות דעת מומחה) וזאת על מנת שהיה והראיה תתקבל, לא יהיה הטיעון המתייחס אליה בגדר הפתעה ועל מנת שבית המשפט והצדדים יוכלו לעמוד על חשיבותה.

3.

אמות המידה לאורן נבחנת בקשה להורות על תיקון כתב ערעור בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (טרם פורסם, 8.5.2005). נקודת המוצא לעניין זה היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המ דובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. לכך יש להוסיף כי בעל דין המעוניין להביא ראיות חדשות לפני ערכאת הערעור צריך לפעול בהתאם לדין המסדיר הגשת ראיות חדשות (תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ובהתאם להנחיית נשיא 1/92 (מיום 17.11.02). ללא החלטה המתירה הבאת הראיות הנוספות, אין לצרף את הראיה לתיק בית המשפט וכל עוד לא התיר בית המשפט את הגשת הראיה, לא תהיה בכתבי הטענות התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה.

4.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר שלפני, שוכנעתי כי יש להורות על השבת כתב הערעור לידי המערער. גם בשים לב לעקרון לפיו אין בית המשפט משמש כ"עורך-על" של כתבי הטענות, היקף כתב הערעור חורג מהיקף סביר ואינו עומד באמור בתקנה 414 לתקנות והעקרונות שנקבעו על יסודה. עיון בכתב הערעור מצביע על כך שהוא כולל תיאורים עובדתיים מפורטים וניתוחים משפטים מפורטים. לא זוהי מטרתה של הודעת הערעור (ראו בש"א 1501/05 הנ"ל). אף קשה לומר כי נימוקי הערעור מובחנים בתוך הודעת הערעור. הניתוח המשפטי המפורט של הסוגיות המשפטיות שיתבררו במסגרת הערעור, צריך שימצא את מקומו בסיכומים בכתב, באופן שיישמר השוויון הדיוני בין הצדדים. לא מצאתי כי צמצום היקף כתב הערעור יפגע פגיעה ממשית בזכויות הדיוניות של המערער וביכולתו להציג את טיעוניו לפני בית המשפט, אשר ממילא דן בהליך על יסוד כתבי הסיכומים. בנוסף, כולל כתב הערעור התייחסות לחוות דעת המומחה, שעה שטרם הותרה הגשתה כראיה נוספת בשלב הערעור. מטעמים מצטברים אלה יש להורות על מחיקת כתב הערעור, במתכונת בה הוגש.

אשר על כן, מזכירות בית המשפט מתבקשת להשיב לידי המערער את כתב הערעור. המערער יוכל להגיש כתב ערעור מתוקן, שלא יעלה בהיקפו על 15 עמודים ברווח כפול, ולא יכלול התייחסות לראיות חדשות. כתב הערעור המתוקן יוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.