עע"מ 3208/22 ארז גרטנר נ. עיריית פתח תקווה

1.

ההליך דנן הובא לעיוני לשם סיווגו – האם כערעור בזכות או כבקשת רשות ערעור.

2.

ביום 19.5.2013 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, בטענה שסכומי הארנונה שגבתה המשיבה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים וזאת בניגוד לחוק. בקשת האישור אושרה ביום 21.10.2014, וביום 10.8.2020 (לאחר עיכוב הליכים שנמשך מספר שנים) ניתן פסק דין בתובענה, ובו נקבע סכום ההשבה שעל המשיבה לשלם לחברי הקבוצה (להלן: פסק הדין המחוזי ). המבקשים לא השלימו עם סכום ההשבה שנקבע בפסק הדין המחוזי, והגישו עליו ערעור לבית משפט זה. טרם שניתן פסק הדין בערעור המבקשים, ניתנה ביום 2.3.2021 החלטה נוספת על-ידי בית המשפט המחוזי, ובה נקבע שיעור הגמול לתובעים המייצגים וגובה שכר הטרחה של בא-כוחם.

3.

בהמשך לכך, ביום 4.4.2022 ניתן פסק הדין בערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין המחוזי, ובו נקבע בהסכמת הצדדים כי התקופה הרלוונטית להשבה היא תקופה ארוכה יותר מזו שנקבעה בפסק הדין המחוזי (ראו: עע"ם 7625/20 גרטנר נ' עיריית פתח תקווה (4.4.2022)). לטענת המבקשים, בהתאם לפסק הדין שניתן בערעור גדל סכום ההשבה שנפסק בפסק הדין המחוזי באופן משמעותי. על רקע האמור, מעוניינים המבקשים להוסיף ולהשיג אף על החלטת בית המשפט המחוזי שבה נפסק שיעור הגמול ושכר הטרחה לתובעים המייצגים ולבא-כוחם (להלן: ההחלטה ), וזאת, כך נטען, בשל הזיקה שבין גובה ההשבה לבין שיעור הגמול ושכר הטרחה הנפסקים בתובענות ייצוגיות.

4.

על רקע האמור, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וכפי שצוין לעיל, היא הועברה לעיוני לשם סיווג ההליך. בהמשך לכך, ובהתאם להחלטה מיום 22.6.2022, הגישו הצדדים עמדתם בנדון.

5.

המבקשים טוענים כי סברו שדרך ההשגה על ההחלטה היא באמצעות בקשת רשות ערעור, ואולם הם מבקשים כי ככל שבית המשפט סבור כי עומדת להם זכות ערעור על ההחלטה, ידון הוא בבקשתם כבערעור. המשיבה טוענת כי יש לסווג את ההליך כבקשת רשות ערעור, וכי אף אם יש למבקשים זכות ערעור על ההחלטה, הרי שאין מקום לתקן את טעותם באמצעות סיווג ההליך כערעור בזכות.

6.

לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דרך ההשגה על ההחלטה היא באמצעות ערעור בזכות.

7.

כפי שנפסק לא אחת, ניתן לראות בהחלטה הקובעת את שיעור פסיקת גמול ושכר טרחה בהליך של תובענה ייצוגית כמקנה זכות ערעור, הן כאשר היא נכללת במסגרת פסק הדין הסופי בהליך והן כאשר היא ניתנת כהמשך לפסק דין כזה, ובלבד שההכרעה בנדון היא סופית ולא הכרעת ביניים שלאחריה צפויות החלטות נוספות בעניין המחלוקות בדבר גובה הגמול ושכר הטרחה (ראו: רע"א 7333/17 גולן נ' ארומה הולדינגרס בע"מ (27.9.2017); ע"א 7874/17 קלאב הוטלס אינטרנשיונל בע"מ נ' דקל (8.11.2017); ע"א 4246/18 סי ג'יי קט בע"מ נ' סולמי-לביא, משרד עורכי דין , פיסקה 4 (21.10.2018); ע"א 3417/21 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בר (29.7.2021); ע"א 3685/20 דקלה חברה לביטוח בע"מ נ' קלר , פסקה 16 (14.10.2021)).

8.

בענייננו, ההחלטה שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי בדבר שיעור הגמול ושכר הטרחה ניתנה כהחלטה סופית במחלוקות שבין הצדדים בנדון, ומשכך הדרך להשיג עליה היא באמצעות ערעור בזכות.

9.

בנסיבות אלה, אני מורה על שינוי סיווג ההליך שבכותרת מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות, וזאת בהתאם ל תקנה 149(4) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018.

10.המזכירות תפעל לשינוי סיווגו של ההליך כמפורט לעיל ולאחר מכן יימשך הטיפול בהליך כסדרו. כן תתייק המזכירות את החלטתי זו כמו גם את החלטתו של כב' השופט גרוסקופף מיום 16.6.2022 בתיקי השופטים.

בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.