עע"מ 3257/12 חברת נמל אשדוד בע"מ נ. סארפ אוניקס ישראל בע"מ

הנשיא א' גרוניס:

1.

בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב (כבוד השופטת י' שיצר ) קיבל עתירה של המשיבה 1 (בשני הערעורים שבפנינו, להלן – סארפ ), ביטל את החלטתה של ועדת המכרזים של המערערת בעע"ם 3257/12 (להלן – חברת הנמל ) לפיה הזוכה במכרז היא המערערת בעע"ם 3461/12 (להלן – מ.י.ש ) וקבע כי הזוכה הינה סארפ .

2.

חברת הנמל ערכה מכרז לאיסוף, פינוי וטיפול במי שיפוליים. מי שיפוליים הם נוזלים שונים הנמצאים באונייה ונאספים בחלקה התחתון. במכרז השתתפו שני גופים: סארפ ו מ.י.ש . ועדת המכרזים של חברת הנמל החליטה כי הזוכה במכרז היא מ.י.ש , בין היתר משום שהיא סיפקה את השירות האמור במשך מספר שנים עובר למכרז לשביעות רצונה של חברת הנמל . בעקבות הקביעה כי מ.י.ש היא הזוכה פנתה סארפ בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב. בית המשפט (כבוד השופטת ר' רונן ) קבע, בהסכמת הצדדים, כי העניין יחזור לוועדת המכרזים. הוועדה דנה שוב ואף הפעם קבעה כי הזוכה במכרז היא מ.י.ש . סארפ הגישה עתירה נוספת ולגבי פסק הדין שניתן בעתירה זו הוגשו הערעורים שבפנינו.

בית משפט קמא קבע כי מ.י.ש לא עמדה באחד מתנאי הסף שבמכרז. מדובר בתנאי לפיו המשתתף במכרז סילק כמות של 4,000 קוב מי שיפוליים או חומרים מסוכנים בכל אחת מן השנים 2010-2008. בית המשפט מצא כי בתצהיר שהוגש על ידי מ.י.ש דובר על מי שיפוליים או "שפכים תעשייתיים", אך לא על חומרים מסוכנים.

3.

דעתנו היא כי יש ממש בנטען על ידי חברת הנמל ו מ.י.ש כי הטענה בדבר אי קיום תנאי הסף הנזכר לא עמדה כלל במרכז טענותיה של סארפ וכי לא היה מקום להכריע את גורל הזכייה במכרז על נקודה זו. לכאורה, מסקנתנו האמורה היתה צריכה להוביל להחזרת העניין לבית המשפט לעניינים מינהליים על מנת שיכריע בטענה העיקרית שהועלתה בעתירה השנייה, היא הטענה ש מ.י.ש נקטה דרך תכסיסנית בהצעתה במכרז. ברם, בנסיבות העניין סבורים אנו שאין מקום ללכת בדרך הנזכרת ונסביר מדוע.

4.

מתברר, כי סארפ החלה לבצע את העבודה בחודש ספטמבר 2012, בעקבות פסק הדין שקיבל את עתירתה השנייה. יצוין, כי בית משפט זה דחה ביום 19.6.2012 בקשה של חברת הנמל לעיכוב ביצועו של פסק הדין. על פי תנאי המכרז אמורה תקופת החוזה להיות שנה אחת עם אופציה להארכה. כאמור, שקלנו את האפשרות, שלכאורה מתבקשת, להחזיר את העניין לבית משפט קמא. עם זאת נראה, כי יחלפו מספר חודשים עד להכרעה שתיפול בבית המשפט בסיבוב השלישי של ההליכים. לאחר מכן ייתכן מאד שהמפסיד יגיש ערעור לבית משפט זה. בהתחשב בנתונים ובשיקולים הנזכרים נראה לנו יותר מעשי לקבוע כי תקופת החוזה, קרי שנה אחת, לא תוארך. כמו כן, לקראת חלוף שנה תוציא חברת הנמל מכרז חדש. הדרך האמורה נראית נכונה וצודקת יותר מכל דרך אחרת בנקודת הזמן הנוכחית.

5.

לפיכך, הערעורים מתקבלים אך במובן זה שנקבע כי החוזה בין חברת הנמל לבין סארפ יעמוד בתוקף למשך שנה אחת וכי לקראת סיומה יוצא מכרז חדש. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.