עע"מ 3259/02 רחל גולדברג נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה -ירושלים

בפניי בקשה להפחתת ערבון במסגרת הערעור שבכותרת.

אין הבקשה שבפניי מגלה עילה להפחתת הערבון המבוקשת. ביסודה, מבוססת הבקשה על טענה של קושי כלכלי של המערערת לשאת בהפקדת הערבון. דא עקא, בבקשה ובתצהיר שצורף לה אין כל פירוט ממשי של הכנסות המערערת ובעלה. אין כל תיעוד המלמד על שיעורן המדוייק של הכנסות אלה. לא צורפו דפי חשבון בנק, אשר יוכלו לשקף את מצבם הכלכלי. לא נמסר כל פירוט בדבר נכסים, חסכונות והוצאות של המערערת ובעלה. לא הוברר האם נעשה ניסיון לגייס את סכום הערבון מאת הורי המערערת, אשר מן החומר עולה כי העבירו על שמה דירה שהיתה בבעלותם. לא נמסרו כל פרטים ביחס למצבם הכלכלי של הורי המערערת. אף אין כל התייחסות לכך, שהמערערת מיוצגת, ואף הייתה מיוצגת בבית משפט קמא, בידי עורך דין, ואין כל הסבר מדוע אין בידה לערוב להוצאות המשיבים, חרף יכולתה לממן את שכר טירחת עורך הדין.

במצב זה, אני סבור כי לא הוכחה מצוקה, המצדיקה התערבות בשיעור הערבון בו חוייבה המערערת. לא למותר לציין, כי סכום הערבון שנקבע – 10,000 ₪ - הוא מלכתחילה אינו על הצד הגבוה, בהתחשב בגובה ההוצאות המקובל בסוג זה של הליכים. בהביאי בחשבון מכלול שיקולים אלה, יש לדחות את הבקשה שבפניי בעיקרה. עם זאת, נוכח עמדת המשיבה 2 בבקשה, ניתן להפחית במידת מה את גובה הערבון, ולהעמידו על 8,000 ₪. המערערת תפקיד ערבון בסכום האמור להבטחת הוצאות המשיבים, תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – יידחה הערעור בלא צורך בהודעה נוספת.