פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
3451/12 - ב'
עע"ם
3456/12
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערת:
איילון עמית ורפי בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל המדפיס הממשלתי
2. גרפוליט מפעלי דפוס בע"מ
3. דפוס פרינטיב מקבוצת זמיר בר לב בע"מ
4. דפוס העיר העתיקה בע"מ
בקשה להוצאת מוצגים
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבה 2 להוצאת מוצגים הכלולים בתיקי המוצגים של המערערות (בשני ההליכים שבכותרת), ולמחיקת הסעיפים בסיכומי המערערות המתייחסים למוצגים אלה.
לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בתיק המוצגים המוגש בערעור מותר לכלול אך ורק "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות" (ראו תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ). בהקשר זה נפסק לא פעם כי לגבי מסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, רשאי בעל דין לצרפם לתיק המוצגים רק אם התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו למשל ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). ודוק: על-פי תקנה 457 לתקנות, בעל-דין בערעור אינו רשאי להציג ראיות נוספות שלא הוגשו והתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם הדבר הותר במפורש על-ידי ערכאת הערעור. לפי הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון, "לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים" (ראו ע"א 8320/09 אלחדד נ' שמיר (לא פורסם, 13.12.2010)).
ולענייננו:
בתיק המוצגים של המערערת בעע"ם 3456/12 (דפוס העיר העתיקה בע"מ; להלן: דפוס
העיר העתיקה ) נכלל מוצג ה – התכתבות מיילים מיום 21.3.2012 בין אדם בשם אליקים אורבך לבין אגף רישוי עסקים בעיריית תל-אביב. מעיון בתגובת דפוס העיר העתיקה לבקשה שלפניי עולה בבירור כי המסמך עצמו לא הוגש לבית המשפט קמא ולא התקבל כדין כראיה . הטענה כי המסמך הוזכר וחלק ממנו אף צוטט במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי (ראו עמוד 6 לפרוטוקול), אין בה כדי להשלים את החסר ולהפוך את המסמך לכזה שהוצג לפני הערכאה המבררת והתקבל כדין כראיה (מעבר לצריך אציין כי מתגובת המערערת בעע"ם 3451/12 עולה כי בית המשפט קמא מיאן לקבל ראיות מסוימות, כולל המיילים הנדונים, ומכאן ברור לגמרי שלא הייתה אפשרות לצרף את המיילים להליך הערעור ללא אישור בית משפט זה).
הדברים יפים גם לגבי מוצגים 13, 14 ו- 15, הכלולים בתיק המוצגים של המערערת בעע"ם 3451/12 (איילון עמית ורפי בע"מ; להלן: איילון ). לגבי מוצג ע/13 ראוי להדגיש כי הוא כולל התכתבות מיילים מיום 27.6.2012 – קרי לאחר פסק-הדין של בית המשפט המחוזי. ברי כי לא ניתן לכלול בתיק המוצגים בערעור מסמכים מאוחרים לתאריך פסק-הדין נשוא הערעור. לגבי התמונות (ע/15) איילון עצמה מאשרת כי בית המשפט המחוזי לא נאות לקבלן כראיה, וממילא אין אפשרות להכלילן בתיק המוצגים. ולבסוף, לגבי ע/14, להבנתי אין מחלוקת כי התוספת בכתב יד לא נכללה במסמכים שהוצגו בבית המשפט קמא, ודי בכך כדי להביא לקבלת הבקשה לסילוק מוצג זה מתיק המוצגים.
יודגש, כי טענותיהן של המערערות בדבר חשיבותן של הראיות הנזכרות לבירור האמת, או בדבר חוסר אפשרות להשיג ראיות בשלב מוקדם יותר, אין בהן כלל ועיקר כדי להכשיר את צירוף הראיות לתיק המוצגים ללא אישור בית המשפט. טענות מסוג זה יש להעלות בבקשה לצירוף ראיות, המוגשת בהתאם להוראות הדין. בפרט יש קושי בדרך שבחרה בה איילון, שעשתה דין לעצמה וצירפה לסיכומיה בערעור, ללא בקשה מתאימה, הן ראיות שבית המשפט קמא מיאן לקבלן, הן ראיות שנוצרו לאחר הגשת הערעור.
שתי המערערות מבקשות לחלופין לאשר עתה את קבלת הראיות. לא ניתן לאפשר הליכה בדרך זו העוקפת את סדרי הדין המקובלים ואת הנחיות נשיאת בית המשפט העליון. כאמור, ככל שחפץ בעל-דין להגיש ראיות נוספות אשר לא היו לפני הערכאה המבררת, עליו להגיש מראש בקשה מתאימה, תוך הקפדה על הנחיות נשיאת בית-המשפט העליון, ובכלל זה ההנחיה כי אין לצרף לבקשה להוספת ראיה את הראיה עצמה, אלא לציין את "עיקר מהותה של הראיה". יובהר כי בקשות מסוג זה מובאות בדרך-כלל לפני ההרכב במסגרת הדיון בערעור.
לאור המקובץ, אני מורה כדלקמן:
א.
המזכירות תחזיר לידי המערערות את סיכומיהן (מיום 10.7.2012) ואת תיקי המוצגים מטעמן, והן יגישו סיכומים מתוקנים ותיקי מוצגים מתוקנים עד ליום 5.8.2012.
ב.
אין בכך כדי לשלול את אפשרותן של המערערות להגיש בקשה לצירוף ראיות, בהתאם לדין ולהנחיות.
ג.
כל אחת מן המערערות תשלם למשיבה 2 שכר טרחת עורך-הדין בסך של 3,000 ש"ח.
ד.
החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, י"ב באב
תשע"ב (31.7.2012).
גיא שני
ר ש ם