פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם 348/04
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערערת:
גילה ירושלמי
נ ג ד
המשיבה:
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז
ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים
בתל-אביב-יפו מיום 22.12.2003
בעת"מ 1356/03 (בש"א 31401/03), שניתנה על ידי
כבוד השופטת א' קובו
בשם המערערת: עו"ד מירה
ברנע
בשם המשיבה: עו"ד שירה
ברנד
פסק-דין
לפניי
ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (השופטת
א' קובו
) שלא
לפסול עצמו מלשבת בעת"מ 1356/03 (בש"א 31401/03).
1. המערערת הגישה עתירה מינהלית (עת"מ
1356/03) לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (השופטת
א' קובו
).
בעתירה היא ביקשה לתקן טבלת איזון שהוכנה במסגרת תוכנית מתאר הנוגעת לחלקה
שבבעלותה. המערערת פנתה לבית המשפט בבקשה כי יפסול את עצמו. לטענתה, מהחלטות בית-המשפט
בהליכים אחרים עולה כי אין הוא קשוב לשמוע טענות כנגד גופים תכנוניים, וכי הוא
מטיל הוצאות גבוהות על העותרים. כן טענה המערערת כי מעיון בהחלטות דיוניות של בית
המשפט בהליכים אחרים עולה כי לא ניתנת לצדדים האפשרות לברר לעומק את המחלוקות
העובדתיות שביניהם. לאור כל אלה טענה המערערת כי בהתחשב בעובדה שהמשיבה היא ועדת
תכנון, ובהתחשב בטיבן של טענותיה בעתירה, נחרץ מראש דינו של ההליך שהיא מנהלת. בית
המשפט דחה (ביום 22.12.2003) את הבקשה וקבע כי אין היא מעלה כל טעם ראוי לפסילה.
על החלטה
זו הוגש הערעור שלפני. המערערת חוזרת על טענותיה לפיהן קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד בית המשפט, שיימנע ממנו לדון באופן ראוי בהליך. המשיבה תומכת בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים. היא מצביעה על כך כי לא התנהלה ולו ישיבה אחת בפני בית-המשפט, וכי הערעור אינו מעלה כל טעם לפסילתו.
2.בערעור זה אין כל ממש ודינו להידחות. עצם הדיון שערך בית-המשפט בעבר בסוגיה משפטית דומה אין בו כדי להעמיד חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 3712/02 פקיד שומה תל-אביב 4 נ' מקוב , פ"ד נו(4) 185, 191), וודאי שאלה הם פני הדברים שעה שלא נערך כלל דיון לגופה של העתירה בבית המשפט. אין כל בסיס לטענה כי בית-המשפט לא יהיה מוכן לשמוע את טענותיה של המערערת בהליך שלפניו, ולהתחשב בהן ככל שהן מעוגנות בדין. אכן, קבלת טענתה של המערערת פירושה פסילת בית-המשפט מלדון בכל ענייני התכנון והבניה, ולכך אין כל יסוד. עוד מעלה המערערת חשש כי בית המשפט יקבל החלטות דיוניות לרעתה. אולם, לגבי חשש זה כבר נפסק לא אחת כי ההליך הראוי לתקיפת ההחלטות שדעת צד להליך אינה נוחה מהן הוא הליך הערעור, ולא הליך הפסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 274/03 וינר נ' שרוט (לא פורסם)). דרך זו פתוחה בפני המערערת היה ובית המשפט יקבל החלטות שאינן לרוחה.
הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 10,000 ₪.
ניתן היום, ג' בניסן התשס"ד
(25.3.2004).
ה
נ ש י א