עע"מ 3503/20 זאב פינקלשטיין נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה צפת

השופטת ע' ברון:

כפי שציין בית המשפט המחוזי, בעתירה קודמת שהגישו המערערים, עת"מ 12451-04-13 (להלן: "העתירה הקודמת" ), טענו טענות זהות לעתירה הנוכחית שהיא נושא הערעור (להלן: "העתירה החדשה" ); הצדדים בשתי העתירות הם אותם צדדים.

במסגרת העתירה הקודמת נרשמה הצהרת בא-כוח המערערים שייצגם אז, בזו הלשון:

"לאחר ששמענו את הערות ביהמ"ש הן בכל הנוגע לתוקף התוכניות המייעדות את השטח שבדיון לדרך, משקלן של התוכניות כמשלימות זו את זה בסוגיית ההפקעה והן העדכון העובדתי שמסרו המשיבים בכל הנוגע לתוואי הדרך על פי התוכניות שבתוקף והטענה שהשטח שבדיון במכלול התוכניות נמצא בתוואי הדרך, כמו גם ההערות שהועלו לעניין השיהוי העומד לחובת העותרים והמשליך גם באשר למשקל טענות פחות מרכזיות בעתירתנו, אנו מקבלים את המלצת ביהמ"ש ומבקשים לחזור בנו מהעתירה. מבקשים שלא לחייב בהוצאות לאור השלב ההתחלתי."

לנוכח הצהרה זו ובהסכמת בא-כוח הצד שכנגד, הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת העתירה "על יסוד הסכמת העותרים ובא-כוחם אשר ככלל קיבלו הערות והמלצות בית המשפט לעניין סיכויי העתירה".

העתירה החדשה הוגשה כעבור שמונה חודשים, ויצוין שנדונה לפני אותו מותב. כאשר נשאל בא-כוח המערערים איזו הצדקה יש לשוב ולדון בעתירה שזהה במתכונתה לעתירה הקודמת, השיב כי "חלוף הזמן מאז העתירה הקודמת מבלי שהמשיבות פעלו לקדם את הליכי ההפקעה, יש בו להוות שינוי נסיבות לענייננו" (סעיף 17 לפסק הדין).

"הצדקה" זו לאו הצדקה היא בחלוף שמונה חודשים בלבד, והדברים מדברים בעד עצמם. ואין זאת אלא שלנוכח עמדת המערערים בעתירה הקודמת – ויצוין שהיו מיוצגים – הם מושתקים מלשוב ולהעלות את אותן טענות עצמן בעתירה החדשה. די היה בכך כדי לדחותה. מעבר לכך יצוין, לגופם של דברים, כי עיקרה של העתירה נסב על טענתם של המערערים כי מטרת ההפקעה – סלילת

דרך – נזנחה; ואולם על פי התוכנית הרלוונטית כפי שציין בית המשפט המחוזי, המערערים "לא הצביעו על כל נתון ראוי לבחינה המלמד, כי מטרת ההפקעה נזנחה או כי המשיבות מבצעות את ההפקעה למטרה זרה, או שלא על פי התוואי המאושר בתוכנית" (סעיף 26 לפסק הדין). ואמנם כך הוא. ויוסף לזאת, שהמערערים הצהירו כי אינם טוענים נגד תוקפה של התוכנית ומטרות ההפקעה על פיה.

התוצאה היא שדין הערעור להידחות, וכך אנו מורים. המערערים יישאו בהוצאות המשיבות 1 ו-2 בסך 10,000 ש"ח ובהוצאות המשיבה 3 בסך 5,000 ש"ח.