עע"מ 360-24 עע"מ 360-24

1.בפסק דינו מיום 01.01.2024, הורה בית המשפט המחוזי על ביטול שאלה מס' 24 ושאלה מס' 33 בפרק הדיוני בבחינת ההסמכה לעריכת דין, שהתקיימה ביום 26.06.2023. הערעור שבכותרת, שהוגש על-ידי לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת מטעמה, נסוב על אודות ההחלטה לפסול את שאלה מס' 24 בלבד.

2.למקרא הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה עמו הוריתי למערערות, בהחלטתי מיום 10.01.2024, להודיע מתי צפוי להתקיים טקס ההסמכה של מי שעברו את הבחינה שהתקיימה ביום 26.06.2023 בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי נושא הערעור. כן הוריתי למשיבים להגיש תגובותיהם לבקשה לעיכוב ביצוע עד יום 31.01.2024.

3.ביום 16.01.2024 הודיעו המערערות כי טקס ההסמכה האמור יתקיים ביום 20.03.2024, יחד עם מי שעתידים להיבחן בבחינת ההסמכה הקרובה, הקבועה ליום 12.02.2024 (מועד שנדחה מחודש דצמבר 2023 בשל מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה).

4.ברם, אתמול, 21.01.2024, הגישו המערערות הודעת עדכון נוספת, לפיה החליט יו"ר הלשכה, לבקשת ציבור הנבחנים, לקיים טקס הסמכה מצומצם שיחסוך מהם חודשי המתנה ארוכים, כבר ביום 24.01.2024 – קרי ביום רביעי הקרוב. לפי האמור בהודעת העדכון ניאות יו"ר הלשכה לבקשה, אולם כדי שהדבר לא יסכל את הערעור דנן, או יוביל להסמכה של מי שרישיונם עלול להילקח מהם אם הערעור יתקבל, התבקש צו ביניים דחוף, שיאפשר את קיומו של הטקס רק עבור מי "שלא יכול להיות ספק בדבר היותו זכאי לרישיון עריכת דין – קרי, הנבחנים שבעקבות פסילת שאלה מס' 33 צלחו את הבחינה", כלשון ההודעה.

5.למקרא הודעת העדכון, הוריתי, בהחלטתי מיום 21.01.2024, על קבלת עמדה תמציתית מאת המשיבים.

6.קבוצת משיבים 1 ציינה כי הערעור הוא בכלל תיאורטי, מכיוון שבערעורים דומים קודמים החלטת בית משפט זה לא חלה ביחס למשיבים עצמם. לפיכך, לשיטתם, אין צורך במתן צו ביניים ביחס לפסילת שאלה מס׳ 24, כדי לאפשר את הסמכתם של מי שעברו את הבחינה בשל פסילת שאלה מס׳ 33 בלבד. יצוין, כי משיבים 1 הלינו באופן מפורט על דרך התנהלות הלשכה, וביקשו להגיש תגובה מפורטת לבקשה לעיכוב ביצוע עד יום 31.01.2024. בא-כוח קבוצת משיבים 2 בהליך דלמטה עדכן את בית המשפט כי הוא לא מייצג את המשיבים דנן בהליך זה. למען שלמות התמונה צוין כי חלק מקבוצת משיבים 2 שוקלים להגיש ערעור נפרד על פסק הדין, מכיוון שגם לאחר פסילת שתי שאלות – הם לא עברו את הבחינה; אשר על כן, הבהיר בא-כוחם לשעבר, כי אין מבחינתם משמעות לשאלת עיכוב ביצוע פסק הדין [במאמר מוסגר יצוין, כי בהודעה מאוחרת יותר נמסר עדכון, לפיו לצורך הבקשה לעיכוב ביצוע מיוצגים משיבים 2 על-ידי בא-כוח קבוצת משיבים 1]. קבוצת משיבים 3 מסרו כי הם מותירים את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, וכי הם עמלים על הגשת ערעור מטעמם. משיב 4 הודיע למזכירות בית המשפט כי אין בכוונתו להגיש התייחסות. משיבה 5 ביקשה לדחות את הבקשה ל"עיכוב הביצוע [ה]ארעי ולהורות לאשר לה להיות נוכחת בטקס ההסמכה על מנת [להתקבל] ללשכת עורכי הדין" מטעמי שוויון ובשים לב לנזק שיגרם לה אם לא תוסמך בהקדם.

7.לאחר ששקלתי את הדברים, סבורני כי נכון לעכב את ביצועו של פסק הדין ביחס לשאלה מס׳ 24 וכי יש להורות על הסדר דיוני חדש בהליך; וזאת, כדי לאזן בין האינטרסים המתנגשים וזכויות הנוגעים בדבר. ביסוד החלטתי עומדת המסקנה לפיה, בניגוד לטענת משיבים 1, בהיעדר עיכוב ביצוע אין בידי הלשכה אפשרות שלא להסמיך, במועד הקבוע למחר, 24.01.2024, את מי שנוכח פסילת שאלה מס׳ 24 רואים אותם כמי שעברו את בחינות ההסמכה. זאת, בשים לב לכלל לפיו אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו של פסק דין (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). למען הסר ספק מובהר, כי אין בהחלטתי משום הבעת עמדה, כלשהי, ביחס לסיכויי הערעור; אלא רק ביחס לשאלת מאזן הנוחות, שמטה את הכף לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין לצד שמיעה מהירה של הערעור לגופו.

שהרי במצב דברים אחר, הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע במועד שנקבע מלכתחילה תעכב את ההליך באופן שלא יטיב עם מי מהצדדים, או עם יתר הנבחנים שתלויים בדבר. יובהר, כי בין היתר נתתי דעתי לאינטרס הטמון בהסמכת מי שעניינם לא תלוי בערעור זה, ולסד הזמנים הדוחק בו ניצבים הצדדים כולם (לרבות בית המשפט). זאת, בפרט, לאור המועד של בחינת ההסמכה הקרובה הקבוע ליום 12.02.2024, ורלוונטי גם למשיבים בערעור זה, ככל שהערעור יתקבל.

8.מכל אלה, מצאתי להורות כדלהלן:

א.ניתן בזאת צו המעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוגע לשאלה מס' 24.

ב.תחת האמור בהחלטתי מיום 10.01.2024, המשיבים המעוניינים בכך יגישו עד יום 01.02.2024, בשעה 09:30, תשובה לערעור לגופו בהיקף של עד 12 עמודים.

ג.בנתון לאמור, הערעור ייקבע לדיון בפני הרכב לא יאוחר מיום 05.02.2024.

ד.נוכח התנהלות המערערות שיש בה גם טעם לפגם, הלה יישאו בהוצאות משיבים 1 ומשיבה 5, שעמלו על תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע, בסך של 1,500 ש״ח לכל אחד (סה״כ 3,000 ש״ח).