עע"מ 3680/16 סטאר גז חברה למילוי ולשווק גז בע"מ נ. משרד התשתיות הלאומיות

1.מונחת לפני בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עת"מ 5073-03-16 (כב' השופט א' שוורץ ), אשר דחה את עתירת המבקשת להכריז על בטלות ההחלטה לשלילת רישיונה כספק גז, לנוכח פגמים שונים שנפלו בה, לטענתה. נקבע, בין היתר, כי עובדי העותרת הפרו באופן שיטתי הוראות בטיחות שונות הקשורות לאספקת גז, ואף הוגש כתב אישום בשל כך נגד המבקשת ומנהליה. עוד נקבע כי ההוראות שהופרו אינן מהמדרג הנמוך, וכי על פי דוחות הבטיחות המעשים מהווים סכנה מידית להתרחשות אירוע חמור ביותר. על כן נקבע כי ההחלטה לשלול את רישיונה היא סבירה ומידתית. כן נדחו טענותיה שעניינן אפליה, פגיעה בזכות השימוע או התבססות על שיקולים זרים. מכאן הערעור, ועמו הבקשה שלפני.

המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן שגתה ערכאה קמא בקבעה כי לנוכח עברה הפלילי המבקשת היא "שור מועד", כי פעולותיה נעשו ללא רישיון מתאים, כי בליקויים שנתגלו בפעילותה – אשר על חלקם היא חולקת – טמון סיכון בטיחותי חמור וכן טענות באשר לאופן קבלת החלטת השלילה ואפלייתה. מנגד סומכים המשיבים ידיהם על הכרעת ערכאה קמא, ומטעימים כי הסיכון לציבור כתוצאה מהפעולות שביצעה המבקשת הוא עצום, ומצדיק את דחיית הבקשה.

2.מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות. הבקשה מעלה מתח משמעותי בהיבט של מאזן הנוחות. על כל אחת מכפות המאזניים מונח נזק כבד. המבקשת לא תוכל לעסוק יותר באספקת גז, דבר המהווה פגיעה קשה בעיסוקה. מנגד, ושיקול זה מכריע לטעמי את הכף, עיכוב ההחלטה עלול להוביל לפגיעה קשה בשלומו ובבטיחותו של הציבור. בין השאר, נקבע כי הועמסו מכלי גז במצב של שכיבה – באופן המנטרל את שסתום הביטחון; הועסקו עובדים מבלי להכשרם כראוי בעניין כללי הבטיחות בגז; בוצע מילוי גז במכלים "זרים" שאינם שייכים למבקשת; נגרמה הובלת גז בניגוד לחוק ובאופן המיוצר סיכון לציבור; והתאפשרה כניסתם של רכבים המונעים בבנזין לתוך מתחם הגז. כן טענו המשיבים כי בחקירה התגלו ליקויים נוספים, כגון שימוש במכלי גז שאינם תקינים ואף מילוי גז במכל שיש חור בתחתיתו. מדובר בליקויים שקשה להפריז במשמעותם, לנוכח החומר הדליק והמסוכן שבו עסקינן. נוסיף כי לחובת המבקשת הרשעות קודמות שעניינן אי-עמידה בדרישות בטיחות ותקנים הקשורים להובלת גז, בגין ביצוע עשרות רבות עבירות הקשורות לגז. הערעור תוקף חלק ממצאים עובדתיים אלה, אולם ככל שאלה עומדים – וזהו המצב במסגרת הנוכחית – מדובר בנתונים חמורים שלא ניתן להתעלם מהם.

אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה העובדה שלא נגרם אסון עד היום מעידה על כך שלא מדובר בליקויים חמורים – עובדה שלשיטת המשיבים אינה ידוע לנוכח התחמקות המבקשת מפיקוח. הנתונים מדברים בעד עצמם, ואין צורך להקדים מכה לתרופה כדי לעמוד על טיבם. אך לאחרונה נדחתה בבית משפט זה בקשה דומה לעיכוב שלילת רישיון לאספקת גז, שנשלל בנסיבות דומות (ראו עע"מ 1811/16 אובק גז בע"מ נ' מנהל ענייני בטיחות הגז במשרד התשתיות הלאומיות (06.04.2016), מפי השופט י' דנציגר ). המבקשת מנסה לאבחן עניין זה ולהבחינו מהמקרה דנן, אולם לא מצאתי כי יש שוני מהותי בהיבט העיקרי שעל הפרק, והוא הסיכון הנשקף מהפרות חוזרות ונשנות של הוראות בטיחות בגז. כן לא נעלמה מעיני טענת המבקשת כי הבקשה לעיכוב הביצוע כוללת התחייבות שלא לעבור עבירות נוספות וכן ביצוע פעולות "מסחריות" בלבד, בעוד שמתקן הגז של המערערת יוותר סגור בכל מקרה. דא עקא, שרבות מהוראות הבטיחות שהופרו רלוונטיות גם לפעילות "מסחרית" שאינה מבוצעת במתקן הגז, כגון אופן הובלת בלוני הגז, הכשרתם של העובדים ועוד. באשר להתחייבות העתידית – הזכרנו כי המבקשת הורשעה בעבר בגין עבירות רבות הקשורות לאספקת גז – נתון רלוונטי כשלעצמו בהקשר זה.

בזהירות הראויה אומר כי גם בבחינת סיכויי הערעור אין לשנות תמונה זו. טענות רבות שהעלתה המבקשת נוגעות לעניינים שבעובדה, כאשר קביעותיו של בית המשפט המחוזי התבססו על חומרי החקירה שנאספו. גם הטענות בדבר רמת הסיכון של המעשים נבחנו, וכן הטענות הנוגעות לשאלת רשיונה של המבקשת, הליך השימוע שעברה ואפלייתה. אשר לטענה האחרונה, נקבע כי היא נטענה בכלליות ולא נתמכה בנתונים מתאימים. כמובן, איני מביע עמדה לכאן או לכאן בשאלות אלה לגופן, אולם על פני הדברים הטענות שעלו בערעור נבחנו על ידי ערכאה קמא. ושוב, נזכיר כי בעתירות מנהליות, באופן מיוחד, יש חשיבות רבה לשאלת מאזן הנוחות בכלל ולבחינה של האינטרס הציבורי בפרט, שהוא מעין גורם שלישי המיוצג על ידי המדינה ואשר עלול לשאת באופן ישיר בתוצאות עיכוב הביצוע.

להשלמת התמונה, לא מצאתי מקום להעתר לבקשת המבקשת להגיב לתגובת המשיבים, מכיוון שהחלטתי אינה מבוססת על הטענות שאליהן רצתה להתייחס.

3.הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. הצו הארעי שניתן על ידי יוארך, בתנאים שנקבעו, ב-15 ימים, כדי לאפשר למבקשת להתארגן למצב של שלילת הרשיון. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ₪.