עע"מ 3693-23 עע"מ 3693-23

לפניי בקשה לפטור מאגרה. העותר טען למצב בריאותי ירוד ולכך שהכנסתו נובעת מקצבה בלבד.

המשיבה 4 טענה כי בהליך דנן המערער חוזר על טענות שנדחו בהליכים קודמים. עוד טענה כי הבקשה חסרה, בין היתר, מספר חשבון בנק, פירוט של הכנסות והוצאות ושל נכסים והאם המערער ניסה להסתייע בקרוביו לשם גיוס הסכומים. המשיבה 4 הוסיפה כי מצב בריאותו של המערער לא מנע ממנו לנהל את ההליכים הקודמים.

המשיבה 6 טענה כי סיכויי הערעור נמוכים וכי טענותיו של המערער נדחו בעבר בהליכים אחרים שניהל נגדה בעצמו ובאמצעות אחרים. המשיבה 6 הוסיפה כי המערער לא שילם את הוצאותיה שנפסקו לחובתו בבית המשפט קמא.

המשיבה 5 טענה כי המערער לא המציא דו"ח הוצאות חודשיות ולא הבהיר האם בת זוגו מקבלת קצבה אשר תיראה כהכנסה נוספת לתא המשפחתי. המשיבה 5 טענה גם היא כי עתירה לבית משפט זה, שבה לפי הטענה העלה המערער את אותן טענות, נדחתה.

המשיבים 3-1 טענו כי המערער לא עמד בנטל להוכיח חוסר יכולת כלכלית וכי סיכויי ההליך נמוכים.

עיינתי בטענות הצדדים. המשיבים ציינו ובצדק כי המערער לא צירף דפי חשבון בנק, לא טען להוצאותיו, לא הבהיר האם יש ביכולתו להסתייע בסביבתו, ועל אף שציין כי בבעלותו דירת מגורים, הוא לא הבהיר האם לא ניתן להיעזר בדירה זו לשם הפקדת הערובה. בנסיבות אלה שקלתי, מחד גיסא את מצבו הבריאותי של המערער והשפעתו על יכולתו להשתכר ואת הטענות לעניין הפן הציבורי של ההליך ופערי הכוחות בין הצדדים, ומאידך גיסא, נתתי דעתי לעובדה שהבקשה נעדרה אסמכתאות רלוונטיות; לכך שיש מספר משיבים, ולכך שסכומי ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא טרם שולמו. באיזון בין השיקולים השונים לא מצאתי לפטור את המערער מתשלום אגרה והפקדת ערובה, אולם מצאתי להפחית את הסכומים באופן חלקי.

על כן, עד ליום 5.7.2023 המערער ישלם אגרה בגובה של 1,000 ש"ח ויפקיד ערובה בסכום של 15,000 ש"ח, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.