עע"מ 3695/11 DSOUZA NAVEEN VINCENT נ. משטרת ישראל (יחידת עוז)

1.

זוהי בקשה לסעד ארעי במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט א' יעקב ), בגדרו נדחתה עתירתם של המבקשים לביטול צו ההרחקה אשר הוצא נגד המבקש 1 (להלן: המבקש ) ולשחרורו ממשמורת.

אפרט עתה את הנתונים העובדתיים הרלבנטיים להכרעה.

2.

המבקש הוא נתין הודו, יליד 1979, אשר נכנס לישראל לראשונה בתאריך 11.10.2006 כדי לעבוד בתחום הסיעוד. בתאריך 30.1.2011 נפטרה מעסיקתו האחרונה של המבקש ועל פי נתוני משרד הפנים , מאז לא פעל להסדרת מעמדו ולכן הוא בגדר שוהה שלא כדין. בתאריך 22.3.2011 נעצר המבקש על ידי פקחי יחידת עוז. בשימוע שנערך לו בפני ממונה ביקורת הגבולות הוא מסר כי אין לו כל משפחה בישראל וכי כל ציודו האישי נמצא בהרצליה. בתום שימוע הוצא בעניינו של המבקש צו משמורת, ובתאריך 23.3.2011 הוצא נגדו צו הרחקה.

3.

בדיון שנערך בתאריך 23.3.2011 בפני בית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין (להלן: בית הדין ) , הציג המבקש הסכם לחיים משותפים שערך כביכול עם המבקשת 2 (להלן: המבקשת ) ואף ציין כי ההסכם נשלח ל משרד הפנים באמצעות הדואר בתאריך 22.3.2011. בית הדין

החליט בתום הדיון לאשר את צו המשמורת ללא שינוי וביקש כי תיעשה בדיקה האם הוגשה בעניינו של המבקש בקשה לחיים משותפים. בתאריך 27.3.2011 השיבה ממונת ביקורת הגבולות כי על פי רישומי משרד הפנים לא הוגשה בקשה כאמור בעניינו של המבקש. כאן המקום להעיר כי בתאריך 24.3.2011 התקבל בלשכת רשות האוכלוסין בחיפה מכתב מן המבקשת, שמוען אל " רבנות חיפה " ובו היא כותבת כי היא גרה מזה כשלוש שנים עם המבקש ומבקשת סיוע בגיורו. למכתב זה צירפה את ההסכם לחיים משותפים.

4.

בתאריך 31.3.2011 דחה בית הדין את

בקשת המבקש להשתחרר לתקופה בת 30 ימים כדי שיוכל להגיש את כל המסמכים הנדרשים ל משרד הפנים במסגרת "נוהל ידועים בציבור". בית הדין

ציין בהחלטתו כי לא הוגשה עד כה כל בקשה להסדרת מעמדו של המבקש נוכח חייו המשותפים הנטענים עם המבקשת וכן כי המבקש ציין שהוא מכיר את המבקשת מזה כחמישה חודשים, בעוד שהמבקשת ציינה במכתבה הנ"ל כי היא מתגוררת עם המבקש מזה כשלוש שנים.

5.

בתאריך 5.4.2011 הגישו המבקשים את עתירתם ל בית המשפט הנכבד קמא כנגד צו המשמורת וצו ההרחקה. לאחר דיון בנוכחות הצדדים דחה בית המשפט

הנכבד לעניינים מינהליים את העתירה וקבע כי המבקשים טרם הגישו בקשה ל משרד הפנים להכרה בהם כידועים בציבור. בנסיבות אלה, החלטת משרד הפנים על

הרחקת המבקש היתה החלטה סבירה. עוד נאמר כי בפני המבקש קיימת האפשרות לפנות ל משרד הפנים בבקשה כאמור ולאחר הגשת הבקשה יהיה משרד הפנים

מחויב לפעול על פי הלכת אורן (עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן , פ"ד סא(1) 211 (2006)): לקיים שימוע לצדדים ולתת להם הזדמנות הוגנת להעלות את טענותיהם. אולם כאמור, בקשה שכזו אפילו לא הוגשה.

6.

עתה מתבקש צו זמני שימנע את הרחקתו של המבקש מן הארץ עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק הדין האמור. המבקש טוען בבקשתו כי בית המשפט

שגה ביישמו את הלכת אורן שכן שם נקבע מפורשות כי הדרישה שבן הזוג הזר יעזוב את הארץ טרם שנערכה בדיקת הקשר הזוגי איננה מידתית. עוד טוענים המבקשים כי לא עלה בינתיים כל חשש לפיקטיביות של הקשר ביניהם, וכי לא ניתנת להם עתה הזדמנות הוגנת להוכיח את כנות הקשר ביניהם קודם שיינקט צעד כה דרסטי של גירוש המבקש.

7.

בתאריך 15.5.2011 ניתן על ידי צו ארעי המונע את הרחקתו של המבקש מן הארץ עד להחלטה אחרת בבקשה והתבקשה תגובת המדינה. המדינה הודיעה בתגובה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, סיכויי הערעור שהגישו המבקשים הינם נמוכים, שכן הטענה בדבר קיומו של קשר זוגי ביניהם הועלתה רק לאחר מעצרו של המבקש ואף בשלב מקדמי זה התגלתה על פני הדברים סתירה משמעותית בין דברי המבקשת, כאילו היא והמבקש מתגוררים ביחד מזה שלוש שנים, לבין גרסת המבקש, כאילו הוא מכיר את המבקשת מזה שישה חודשים בלבד. עוד נטען כי לכאורה אף לא ניתן לומר שהקשר הנטען בין המבקשים עולה כדי קשר של ידועים בציבור, שכן על פי האמור בבקשה שלפנינו הם הכירו רק בראשית 2011. אשר למאזן הנוחות נטען כי הרחקת המבקש מהארץ לא תגרום לו לנזק בלתי הפיך, שכן המבקשים יוכלו להגיש את בקשתם, כאשר המבקש נמצא בארץ מוצאו.

8.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות . בחינת סיכויי הערעור שהגישו המבקשים מעלה כי אלה אינם מבטיחים וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר. על פני הדברים, בנסיבות שבהן המבקשים כלל לא הגישו בקשה למעמד בישראל למבקש מכוח נוהל ידועים בציבור, אין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות על הרחקתו של המבקש מן הארץ

בהיותו שוהה בלתי חוקי. יש להבחין בין מצב שבו זוג ידועים בציבור פנה ל משרד הפנים בבקשה מתאימה, אף אם לא הוגשו כל המסמכים והבקשה נמצאת בשלבים ראשוניים ביותר, לבין מצב כמו זה שלפנינו, שבו בני הזוג מוסרים כי היה בכוונתם לפנות למשרד הפנים, אך פנייה רשמית כזו – לא בוצעה מעולם. ההזדמנות הראשונה שבה הועלתה הטענה לגבי הקשר בין השניים היתה רק לאחר מעצרו של המבקש וזאת הגם שלטענתם הכירו עוד בראשית שנת 2011 וכבר בסוף חודש ינואר 2011 נפטרה מעסיקתו של המבקש והוא הפך, בעל כורחו אמנם, לשוהה שלא כדין.

השיהוי בפנייה לרשויות והעלאת הטענה רק לאחר מעצרו של המבקש מעלים תהיות לגבי כנות הטענה ובנסיבות אלה לא ניתן לומר שהחלטת משרד הפנים היא בלתי סבירה.

9.

אשר למאזן הנוחות, מובן כי למבקש ייגרם נזק כספי כתוצאה מהרחקתו בשלב זה להודו ואף אולי תיגרם לו עוגמת נפש כתוצאה מהפרידה הכפויה מבת זוגו הנטענת. אולם, בהחלטות רבות של בית משפט זה כבר נאמר כי אין בכך כדי להטות את מאזן הנוחות אל עבר השארתו של השוהה שלא כדין בישראל לכל תקופת הערעור, בפרט כאשר הוא מיוצג על ידי עורך דין

והדבר לא יפגע בניהול ההליך.

10.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית. הצו הארעי יפקע בתאריך 3.7.2011.