פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
384/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המערערים:
1. מנחם אריאב ראש עיריית נצרת עילית
2. מועצת עיריית נצרת עילית
3. עיריית נצרת עילית
4. ועדת רכש ובלאי
נ ג ד
המשיבים:
1. סיעת שינוי
2. שמעון גפסו
3. סיעת נצרת עילית אחת
4. סיעת ביחד למען היהדות והמסורת
5. סיעת האיחוד הלאומי ישראל ביתנו מולדת תקומה
6. סיעת הליכוד
7. סיעת לעיר שלי באהבה
8. משרד הפנים
9. מרכז שלטון המקומי
10. איגוד הגזברים
בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין
בשם המבקשים:
עו"ד אולגה גורדון
החלטה
ביום 17.1.99 מינתה עירית נצרת, מבקשת 3 בבקשה זו, ועדה שנועדה לבחון את אופן יישומן של תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין), התשנ"ח-1998, לעניין הקמתה של ועדת רכש מקצועית לעירייה. תפקידה של ועדת רכש הוא לאשר את כל ההתקשרויות והרכישות של העירייה עד לסך בו היא מחויבת בעריכת מכרז על פי דין. המלצת הועדה הייתה כי הרכב ועדת הרכש יהא כדלקמן: כיו"ר יכהן נבחר ציבור המועסק בשכר על ידי העירייה, ממלא מקומו יהיה הגזבר, חברי המליאה הם ראשי מינהלים בעירייה, וכמזכיר הועדה יכהן מנהל הרכש. ביום 1.11.00 אושרה המלצה זו על ידי מועצת העירייה, ובעקבות כך פעלה ועדת הרכש בהרכב האמור מספר שנים.
ביום 5.12.06 עתרו משיבים 1 ו-2 – סיעת שינוי וחבר מועצה מטעם סיעת הליכוד – לבית-המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, ובתוך כך ביקשו כי חברי ועדת הרכש ימונה על פי חוק, וכי כל ההחלטות שהתקבלו עד כה יבוטלו באופן רטרואקטיבי, בשל אי חוקיותם של הליכי המינויים. בית-המשפט (סגן הנשיא א' אמינוף) קבע כי יש לקבוע את הרכבה של ועדת הרכש בהתאם לאמות המידה הקבועות בהוראות פקודת העיריות [נוסח חדש], ולפיכך ההרכב הנוכחי מונה שלא כדין. חרף זאת, נמנע בית-המשפט מביטול רטרואקטיבי של החלטות ועדת הרכש, נוכח החשש של פגיעה בצדדם שלישיים שהתקשרו עם העירייה עד אז, והורה למועצת העירייה למנות הרכב חדש לוועדת הרכש בהתאם להוראת סעיף 150א לפקודת העיריות. בנוסף, אסר בית-המשפט על הועדה להתכנס עד למינוי חבריה על פי דין.
המבקשים, אשר לא השלימו עם תוצאה זו, ערערו על פסק-הדין לפני בית-משפט זה, ובד בבד מבקשים הם לעכב את ביצועו, וזאת בשל חוסר יכולתה של העירייה לתפקד ללא ועדת רכש פעילה. המשיבים, מצידם, מתנגדים לבקשה הן מן הטעם הפרוצדוראלי כי היא אינה מלווה בתצהיר כנדרש, והן לגופה, שכן ביום 7.1.07 נבחר הרכב חדש לועדת הרכש, וזו אף התכנסה ביום 17.1.07, ולפיכך, אין כל חשש לנזק בלתי הפיך שיגרם למבקשים.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, נחה דעתי כי דינה להידחות. הלכה היא, כי פסק-דין יש לבצע מייד, והגשתו של ערעור אינה מהווה כשלעצמה עילה לעיכוב ביצוע. משכך, עיכוב ביצוע הוא בבחינת סעד חריג, וכדי לזכות בו יש להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד, כי סיכוי הערעור טובים, והשני, כי ביצועו המיידי של פסק הדין עלול לגרום נזק בלתי הפיך, שאינו בר תיקון (השוו עע"מ 592/06 רשות החינוך המקומית עכו ואח' נ' עמאר ח'ליל ואח' , לא פורסם, ניתן ביום 24.1.06). המקרה דנא אינו נמנה על מקרים חריגים אלה, וזאת נוכח סיכוייו של הערעור, מחד, ולאור העובדה שוועדת הרכש החדשה כבר מונתה והחלה בפעילות סדירה. בנסיבות אלו אין בידי המבקשים להצביע על נזק שאינו בר תיקון, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.
המבקשים ישאו בשכר-טרחת בא-כוחו של משיב 2 בסכום של 3,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ג בשבט התשס"ז (11.02.07).
ש ו פ ט