עע"מ 3975/22 ב. קרן- נכסים (98) בע"מ נ. אמות השקעות בע"מ

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מיום 26.4.2022, בעת"מ 66153-11-21 (השופט מ' רניאל ), שעל-פיו בוטלה החלטת המשיבה 2, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה (להלן: הוועדה ), שבה אושרה תכנית בנייה, חרף התנגדויות שהוגשו.

רקע עובדתי

2.

המשיבה 1, אמות השקעות בע"מ (להלן: אמות ), היא בעלת הזכויות העיקרית במבנה מסחרי השוכן בקריית-ים, המשמש כמרכול, וידוע כגוש 10444 חלקה 2404. לאחר הליך תכנון ממושך, ביום 28.7.2021, החליטה הוועדה לאשר תכנית שמספרה 353-0738138, ומטרתה הוספת שטחי תעסוקה ומגורים מעל הקומה המסחרית הקיימת, תכנית שקודמה על-ידי עיריית קריית-ים, והמערערות, ב' קרן – נכסים (98) בע"מ, ורסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ (להלן: ב' קרן ורסקו ).

3.

אמות הגישה עתירה מינהלית על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ביום 26.4.2022 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. העתירה – התקבלה. נקבע, כי אישורה של התכנית – בטל ומבוטל.

מכאן הבקשה שלפנַי.

תמצית טענות הצדדים

4.

ב' קרן ורסקו טוענות, כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתן. בהקשר זה נטען, כי לאמות "לא ייגרם כל נזק לוּ התכנית תמשיך לעמוד בתוקפה, ואילו [ב' קרן ורסקו] ייאלצו להתחיל את הליכי אישורה של התכנית מחדש לאחר שהוועדה המחוזית תקבל החלטה על ביטול התכנית" . ב' קרן ורסקו מוסיפות וטוענות, כי אמות לא ביקשה לעכב את פרסומה של התכנית למתן תוקף, במהלך ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, ומכאן ניתן להסיק כי אף לשיטתה לא יגרם לה נזק מהשארתה של התכנית על כנה, עד להכרעה בערעור. לסיום מבהירות ב' קרן ורסקו, כי " למען הזהירות והסר ספק, [ב' קרן ורסקו] מצהירות ומתחייבות כי ימנעו ממימוש התכנית עד לסיום בירור הערעור" .

5.

המשיבים 2-3, הוועדה, ויו"ר הוועדה (להלן: גורמי הוועדה ), הודיעו כי הם "מסכימים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא עד להכרעה בערעור, וזאת בשל כך שמאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב ביצוע פסק הדין. עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא יביא להקפאת המצב הקיים, כאשר מנגד דחיית הבקשה יכולה להביא לשינויו, על כלל הקשיים והמורכבות שהדבר יכול לעורר היה והערעור יתקבל; כמו למשל, הסתמכות של צדדים שונים על הנחיות רשות התכנון בעניין, ככל שיינתנו, לפני ההכרעה בערעור [...]" .

6.

אמות, מנגד, מתנגדת לעיכוב הביצוע. אמות טוענת, כי סיכויי הערעור קלושים, וכי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתה-שלה. אמות טוענת, כי "ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה [...], [וככל] שערעורן של [ב' קרן ורסקו] יתקבל בסופו של דבר, כל שיידרש הוא פרסום חוזר של התכנית למתן תוקף. טענת [ב' קרן ורסקו] לפיה יידרשו להתחיל את הליכי אישורה של התכנית מחדש אינה מבוססת בדבר" .

7.

בתגובה לחשש שהובע בתגובתה של הוועדה, מפני הסתמכות על החלטות נוספות של גורמי התכנון, טוענת אמות, כי "אין ולא עתיד להיות, בענייננו כל הליך שיתנהל במוסדות התכנון במקביל להליך בפני בית המשפט הנכבד" . אמות מוסיפה וטוענת, כי אדרבה, פרסומה של התכנית ללא כל הסתייגות מכך שהתכנית בוטלה למעשה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, עשוי להטעות, והדבר הזה הוא אשר עלול לגרום להסתמכות שגויה.

8.

לבסוף טוענת אמות, כי עצם הותרת התכנית על כנה, אף מבלעדי קידומה ויישומה בפועל, גורמת לה לנזק משמעותי. נטען, כי אישורה של התכנית הופך את הנכס המסחרי הקיים, שאמות היא, כאמור, בעלת הזכויות העיקרית בו, "ל'נכס נכה' אשר מרחפת עליו עננה בדמות ביצוע עבודות בנייה מאסיביות בתחומו אשר יגרעו משטחו, ואף יביאו לנטרול קומת הקרקע (בזמן ביצוע העבודות), תוך מניעת השימוש למטרה לשמה הוקם, קרי סופרמרקט. [...] פגיעה זו נגרמת כבר עם אישורה של התכנית. כך למשל, ברי כי גורם שירצה לשכור/לרכוש את הנכס יביא במסגרת שיקוליו את העובדה שצפויות עבודות בנכס עצמו וצמצום שטחו" .

דיון והכרעה

9.

לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. נקודת המוצא היא תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ), הקובעת כי "הגשת [...] ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך" . יחד עם זאת, תקנה 43(ב) לתקנות מורה, כי "הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער, יהא בית המשפט העליון רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער לפי החוק שהוגשו לו, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו" . בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי "על המבקש סעד זמני בערעור להוכיח שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו" (עע"מ 6865/18 פטוריז מתקני משחקים בע"מ נ' גנית פארק בע"מ , והאסמכתאות שם (21.10.2018)). עיקר הדגש הושם על מאזן הנוחות. כך בכלל, ובפרט כך "כאשר לא ניתן לעמוד מהתבוננות לכאורית על כך שהערעור חסר סיכוי לחלוטין, יש לייחס את מרבית המשקל למאזן הנוחות" (עע"מ 6495/18 ספיר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון , פסקה 5 (31.10.2018)).

10.

מכאן – ליישום הכללים על ענייננו. באשר לסיכויי הערעור, די לי אם אומר כי הערעור אינו משולל יסוד. אין בסיכויי הערעור כדי להטות את הכף לכאן או לכאן. נותרנו אפוא עם מאזן הנוחות לבדו. דא עקא, עיון בטענות הצדדים לגביו, אף הוא אינו מספק תשובה ברורה.

11.

ב' קרן ורסקו טוענות, כי הנזק שייגרם להן אם לא יעוכב הביצוע, הוא החשש מפני הצורך לחזור ולאשר את התכנית, ככל שערעורן יתקבל. אין בידי לקבל טענה זו. ברי כי אם יתקבל הערעור לא יהא צורך לאשר שוב את ההחלטה. כל שיידרש הוא פרסום ההחלטה מחדש למתן תוקף. זהו הליך טכני, שלא צפוי לגרום לב' קרן ורסקו נזקים כלשהם, ודאי לא נזקים שאינם ניתנים לפיצוי כספי.

12.

מנגד, גם אמות לא הצביעה על נזק משמעותי שייגרם לה אם יעוכב הביצוע. אמות טוענת, כי " ברי כי גורם שירצה לשכור/לרכוש את הנכס יביא במסגרת שיקוליו את העובדה שצפויות עבודות בנכס עצמו וצמצום שטחו" . דא עקא, פגיעה זו נגרמת מעצם קיומו של הליך התכנון, וההתדיינות המשפטית סביבו. לכך אין קשר עם שאלת עיכוב הביצוע. בין אם יעוכב הביצוע, בין אם לאו, הדבר לא ישליך על סימן השאלה המרחף סביב הנכס. כך או כך, כל שוכר או רוכש פוטנציאלי, ישית אל מול עיניו את המצב המשפטי המורכב: ועדת התכנון והבנייה המחוזית אישרה תכנית בנייה; בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים הורה על ביטול האישור; וערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, תלוי ועומד לפני בית משפט זה. אמות גם היא לא הצביעה אפוא על נזק קונקרטי, שייגרם לה אם יעוכב הביצוע.

13.

גורמי הוועדה תומכים בעיכוב ביצוע פסק הדין, בטענה כי המשך הדיונים לפני מוסדות התכנון, עשוי ליצור " הסתמכות של צדדים שונים על הנחיות רשות התכנון בעניין, ככל שיינתנו, לפני ההכרעה בערעור" . ברם, ב' קרן ורסקו, אינן משלימות עם פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ומקוות כי יעלה בידן 'לשנות את רוע הגזירה' במסגרת הערעור על פסק הדין. ממילא, כל עוד לא אבדה תקוותן לקבלת הערעור, הן לא צפויות לקדם תכנית חלופית לתכנית שאושרה בוועדה המחוזית. גם אם תחפוצנה לקדם תכנית חלופית, הרי שפסק הדין של בית המשפט המחוזי, כל עוד הוא עומד על מכונו, חוסם אותן מלעשות זאת. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבע, בין היתר, כי "על פי הידוע [לוועדה], אין שיתוף פעולה ואין אפשרות ליישם את התוכנית בהעדר חתימה של [אמות] על בקשה להיתר בנייה, ואין טעם באישור תוכנית תיאורטית שכבר עתה לא ניתנת ליישום" . כל תכנית חלופית שתוגש, ללא הסכמת אמות, צפויה להידחות מנימוק דומה, והחשש מפני הסתמכות על החלטות מאוחרות – נמוג. משכך, גם טענות גורמי הוועדה אין בהן כדי להכריע את הכף.

14.

במצב דברים זה, שבו כפות המאזניים מעוינות, הרי שנקודת המוצא, שלפיה "הגשת [...] ערעור או בקשת רשות לערער לבית המשפט העליון לפי החוק או תקנות אלה, אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה נושא ההליך" – היא גם נקודת הסיום.

15.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזאת.

בנסיבות העניין, ומשטענותיה של אמות נדחו אף הן, לא אעשה צו להוצאות.