החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 4000/09 עבדול קאדיר טיילאן נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · סעד זמני מניעת הרחקה ושחרור ממשמורת של שוהה שלא כדיןבקשה לסעד זמני במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים שדחה עתירה להכרה במעמד פליט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט התיר למבקש לעזוב את הארץ לאלתר לאור בקשתו והסכמת המשיבים לתאם לו טיסה לתורכיה. בקשת השחרור ממשמורת לא נדונה, משלא ערער תחילה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בא כוח המבקש התבקש להודיע תוך 15 יום אם הוא עומד על הערעור.

העובדות

המבקש, כורדי שנקשר לארגון ה-P.K.K, שהה בישראל ללא אשרה מאז 1997 ונכנס אליה שלא כדין. עתירתו להכרה כפליט נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים והוא ערער וביקש סעד זמני ושחרור ממשמורת. בהמשך ביקש לעזוב לתורכיה מרצונו כדי לטפל באשתו החולה ובילדיו, והמשיבים הודיעו שיתאמו לו טיסה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן סעד זמני למניעת הרחקת המבקש מישראל לנוכח בקשתו לעזוב מרצונו
  2. 2.האם בית המשפט העליון מוסמך לדון בבקשה לשחרור ממשמורת בטרם נדונה בפני הערכאה המוסמכת

הלכות

  1. 1

    נוכח תשובת המשיבים ובקשת המבקש עצמו לעזוב, אין מניעה שיעזוב את הארץ לאלתר והמשיבים יפעלו להעברתו לתורכיה בהקדם.

    ״אין מניעה שהמבקש יעזוב את הארץ לאלתר. המשיבים יפעלו להעברתו של המבקש לתורכיה בהקדם ובתוך הימים הקרובים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת נתון לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולכן בית המשפט העליון לא יזקק לבקשת שחרור בטרם נדונה שם.

    ״המבקש לא ערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת בית הדין למשמורת שלא לשחררו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פליט
  • הכורדי
  • משמורת
  • סעד זמני
  • בית הדין לביקורת משמורת
  • בית המשפט לעניינים מנהליים
  • הנציבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

עע"ם

4000/09

בפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

המבקש:

עבדול קאדיר טיילאן

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. משרד הפנים - הוועדה המייעצת לענייני פליטים

בקשה לסעד זמני

בשם המבקש:

עו"ד ל' מקסיק

בשם המשיבים:

עו"ד ד' מארקס

החלטה

1.

בפניי בקשה לסעד זמני שתכליתו למנוע את הרחקתו של המבקש מישראל, וכן לשחררו מהמעצר בו הוא נתון. הסעד מתבקש לאור פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' גדות), מיום 20.4.09, שדחה את עתירתו של המבקש להורות למשיב 1 להכיר בו כזכאי למעמד של פליט, ולהורות למשיב 2 למסור לעיונו את המלצת נציבות האומות המאוחדות לפליטים (להלן: הנציבות ), חוות דעת, ופרוטוקולי הדיון בעניינו.

2.

מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי המבקש הינו בן ללאום הכורדי אשר לדבריו נס מארצו עקב חלקו במאבקם של הכורדים לעצמאות, במסגרתו השתייך לארגון ה- P.K.K . משנת 1997 הוא שוהה בישראל ללא אשרה מתאימה, תוך שהוא חוזר לפרקים לתורכיה ונכנס חזרה לישראל שלא כדין דרך מצרים.

3.

עקב החלטת המשיב 1, שלא ליתן למבקש מעמד של פליט, המבקש עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים בבקשה להורות למשיב 1 להכיר בו כזכאי למעמד של פליט, וכן להורות למשיבים למסור לידיו את המלצת הנציבות, וחומרים נוספים הנוגעים לעניינו המהווים את התשתית להחלטותיהם. בית המשפט קמא דחה את העתירה הן לעניין החלטת המשיבים בעניין מעמד הפליט, והן לעניין קבלת המידע המבוקש. המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, ולצידו בקשה למתן סעד זמני שימנע את הרחקתו של המבקש מישראל עד למתן החלטה בערעור, וכן לשחררו מהמעצר בו הוא נתון. לטענתו, סיכויי ערעורו טובים היות שהוא נרדף בארצו, שם נעצר ועונה בעבר, וקיימת סכנה לחייו אם יורחק לארצו.

ביום 22.09.09 הגיש המבקש בקשה נוספת, בה ביקש לשחררו מן המשמורת בתנאים מגבילים, או ליתן צו שיאפשר לו לעזוב מרצונו באופן מיידי לתורכיה, בכדי שיוכל להיות לצד אשתו החולה ולטפל בילדיו.

4.

המשיבים בתגובתם לבקשה זו, ציינו כי לאור בקשת המבקש לעזוב את תחומה של מדינת ישראל, תתואם עבורו בימים הקרובים טיסה בחזרה לתורכיה. כמו כן, סבורים גם כי היות והמבקש שהה שלא כדין לאורך תקופה ארוכה בישראל ושב והסתנן לתחומיה, אין מקום להורות על שחרורו ממשמורת.

5.

לאחר עיון ובחינת טענות הצדדים והתגובות להן הוחלט:

לעניין היציאה מן הארץ, ונוכח תשובת המשיבים, אין מניעה שהמבקש יעזוב את הארץ לאלתר. המשיבים יפעלו להעברתו של המבקש לתורכיה בהקדם ובתוך הימים הקרובים.

לעניין שחרורו של המבקש ממשמורת, הרי ערעור על החלטות בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (להלן: בית הדין ) בדבר החזקתו במשמורת נתון לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו: סעיף 13כא לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952(להלן החוק ); פרט 12 לתוספת הראשונה ל חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 ). המבקש לא ערער בפני בית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת בית הדין למשמורת שלא לשחררו, ועל כן לא יזקק בית משפט זה לבקשה בטרם נידונה על ידי הערכאה המוסמכת. כמובן, שהמבקש יוכל במידת הצורך לפנות לבית הדין ולהביא בפניו החלטה זו.

6.

בא כוח המבקש תודיע לבית המשפט, תוך 15 יום, אם המבקש עומד על ערעורו שהוגש לבית משפט זה.

ניתנה

היום, י"א בתשרי תש"ע (29.9.09).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1נוכח תשובת המשיבים ובקשת המבקש עצמו לעזוב, אין מניעה שיעזוב את הארץ לאלתר והמשיבים יפעלו להעברתו לתורכיה בהקדם.
  2. 2ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת נתון לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולכן בית המשפט העליון לא יזקק לבקשת שחרור בטרם נדונה שם.