פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
4017/05 - א'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. חיים כהן
2. מריה רסדניקובה
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. משטרת ההגירה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ 1141/05
מיום 17.4.05 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' דותן
החלטה
עיינתי בפרוטוקול בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 7.2.05. בא כוח המבקשים הצהיר כי "בני הזוג (העותרים – א"ר) מבקשים זמן של 60 יום כדי להסדיר את מעמדם בארץ". ברור כי החלטת בית המשפט מאותו יום ניתנה על יסוד דברים אלה. עתה טוענים המבקשים כי "60 הימים שלכאורה נתן להם בית משפט קמא בין מועד הדיון לבין מתן פסק הדין לא היו ברי ניצול משום שהמבקשת כמשוחררת בערובה לא יכלה לפעול אל מול משרד הפנים להסדרת מעמדה, כמו כן בית המשפט הנכבד קמא לא הבהיר כי הדחיה במתן פסק הדין נועדה לשם כך". לא אוכל לקבל טענה זו. כאמור, בא כוח המבקשים הוא שביקש את השהות להסדרת המצב, ולא היה צריך להיות כל ספק ספיקא בכך. אם סבר כי אין בידו לממש את הדבר בשל נסיבותיה של המבקשת, היה עליו לפנות לבית המשפט. בית המשפט קמא גם הביע בפסק הדין תמיהות קשות לגבי גירסת המבקשים. אוסיף, כי בבקשה נאמר (סעיף 6) כי המשיב "פרוד מאשתו לשעבר" ובמשפט הבא "המבקש ואשתו לשעבר התחתנו והתגרשו לפי דיני ארה"ב". כך גם בתצהירו "אני פרוד מאשתי לשעבר ... ואנחנו גרושים לפי דיני ארה"ב", סיטואציה שאינה ברורה. מכל מקום, די באמור לעיל כדי שלא להיעתר לבקשה ולא אוכל לקבלה.
המבקשת תצא את הארץ עד 1.5.05 כפי שקבע בית המשפט.
ניתנה
היום, י"ב בניסן תשס"ה (21.4.05).
ש
ו פ ט