עע"מ 4131/11 דוד בן צדוק נ. עיריית תל אביב

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי שבו נתקבלה עתירה שהגישו המשיבים 4-3 כנגד החלטה להפקיע קטע מחלקתם לצורך סלילת כביש. המערער – בנו של המשיב 3 ובעל מגרש בחלקה – היה אחד מהמשיבים בעתירה, ונטען כי ההפקעה נועדה להיטיב עמו. המערער הגיש את סיכומיו וכך גם המשיבים 2-1 (התומכים בקבלת הערעור), אולם ביום 16.7.2012 הגישו המשיבים 4-3 בקשה למחיקת ההליך על-הסף שכן בינתיים, כך נטען, נמכרו בהליכי כינוס נכסים כל זכויותיו של המערער במקרקעין, ועל כן אין לראות עוד במערער כמי שנפגע מפסק-הדין וכמי שיש לו עניין אמיתי במקרקעין נשוא הערעור. המשיבים 6-5 מסרו כי הוגשה למינהל בקשה להעברת הזכויות בנכס, ועל כן גם לשיטתם, על פני הדברים, אין עוד הצדקה לבירור הערעור. ביקשתי את תגובתו של המערער – שאינו מיוצג – וזו הגיע ביום 31.8.2012, דא עקא שאין זו תגובה עניינית ועיקרה טענות נגד גורמים שונים. מכל מקום, להבנתי המערער (וכן המשיבים 2-1) מתנגדים למחיקת הערעור, ולמרות הספק לכאורה בעניין נפקותו של הערעור, לא מצאתי בטיעונים שלפניי עילה למחיקת ההליך על-הסף על-ידי רשם בית המשפט. טענות הצדדים שמורות להם, והם יוכלו להעלותן בכתבי הטענות ובדיון לפני ההרכב.