פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
4148/11 - א'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערערים:
צבי גנדלמן ו-109 עותרים נוספים
נ ג ד
המשיבות:
1. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה
3. עיריית חדרה
בקשה להפחתת סכום ערבון
החלטה
הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק-דינו של בית-המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, אשר דחה עתירה שהוגשה על-ידי המערערים - מעל 190 במספרם - כנגד אישור תוכנית להקמת מתקן למיון ושינוע פסולת באזור התעשייה חדרה. לאחר הגשת הערעור ותשלום אגרה בהתאם, קבעה המזכירות הראשית עירבון בסך 30,000 ₪. לפניי בקשת המערערים להפחתת סכום העירבון ל- 15,000 ₪ ולהארכת המועד להפקדתו, נוכח הקשיים עימם מתמודד ועד הפעולה מטעם המערערים באיסוף כספי העירבון – הן נוכח מספרם הגדול של המערערים, והן בהתחשב בטענה לפיה חלק מהמערערים חושש מפני "המשך המאבק" לאחר מתן פסק-דינו של בית-המשפט קמא. המשיבה 1 הותירה את הבקשה לשיקול-דעת בית-המשפט. המשיבים 2-3 מתנגדים לבקשה.
דין הבקשה להתקבל בחלקה. נקודת המוצא - אשר נראה כי בא-כוח המערערים אינו חולק עליה - היא כי החובה להפקיד עירבון חלה גם בערעורים בעלי אופי ציבורי, וגם כאשר יוזמי הערעור פועלים באמצעות ועד פעולה לקידום מטרה ציבורית. זאת, נוכח הצורך להבטיח את הוצאותיו של הצד שכנגד. לכך יש להוסיף כי כאשר מדובר במספר רב יחסית של מגישי הליך ערעורי, הרי טענה בדבר העדר יכולת לגייס את כספי העירבון אינה בעלת כוח משכנע רב, בהתחשב באפשרות לפזר את נטל העירבון בין מספר גדול של אנשים. יחד עם זאת, במסגרת קביעת שיעור העירבון, ניתן להביא בחשבון את מהות ההליך וחשיבות האינטרס הציבורי אשר לשמו הוגש; וכן את הגישה המאופקת יחסית בכל הנוגע להטלת הוצאות בהליכים המעלים סוגיה ציבורית חשובה (ראו: עע"ם 4767/10 עזרא נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה-מחוז מרכז (לא פורסם, 4.8.2010) והאסמכתאות הנזכרות שם). בהתחשב בכל אלה, ובשים לב לשיעור ההוצאות בהן חויבו המערערים בבית-המשפט לעניינים מנהליים (20,000 ₪ בסה"כ), באתי למסקנה כי ניתן להסתפק בהליך שבכותרת בעירבון בסך 20,000 ₪. זאת, בלא לקבוע מסמרות בדבר סיכויי ההליך לגופו.
המערערים יפקידו את העירבון בסך 20,000 ₪ עד יום 1.8.2011, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.
ניתנה היום, א' בתמוז תשע"א (3.7.2011
(
.
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת