עע"מ 424/12 מיה קרישנה סירפה נ. משרד הפנים

1.

בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, כי המשיב ימנע מהרחקתה של המבקשת מהארץ, עד לסיום בירור הערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז (כב' השופט יעקב) מיום 3.1.2012 ולפיו נדחתה עתירת המבקשת להורות על ביטול צו ההרחקה שהוצא כנגדה.

2.

סיכויי הערעור קלושים על פניהם. המבקשת, שנכנסה לישראל ברישיון לישיבת ביקור ב/1 לעבודה בתחום הסיעוד, שוהה בארץ למעלה מחמש שנים, מעסיקה נפטר, והנוהל המאפשר הארכת רישיונות הישיבה לתקופה של למעלה מחמש שנים בגין טעמים הומניטאריים, אינו רלוונטי למקרה דנן. משמיצתה המבקשת את תקופת ההעסקה המכסימלית הקבועה בחוק הכניסה לישראל, הרי שגם אם יתקבל הערעור, על אף הסיכויים הקלושים, לא יהיה בכך כדי לאפשר המשך שהותה ועבודה בישראל.

3.

שלא כטענת המבקשת, טען המשיב כי המבקשת לא נעצרה בפתח משרדי "קו לעובד" אלא ברחוב לוינסקי בת"א, שם התגוררה.

4.

המבקשת עצמה הצהירה בבית משפט קמא כי "אינה חפצה להישאר בישראל והיא מבקשת לשוב למולדתה בתום מתן עדותה המוקדמת" (סעיף 5 לתגובה לבקשה לסילוק על הסף בהעדר עילה). עדותה המוקדמת של המבקשת, בתביעה שהגישה כנגד מעבידה הקודם כבר נשמעה, וככל הנראה, אף נפסקו הסכומים המגיעים לה. משכך, לא הצביעה המבקשת על סיבה נוספת להארכת שהותה.

5.

אשר למאזן הנוחות, הגם שהרחקתו של אדם מן הארץ אינה דבר של מה בכך -

ויש להניח כי אם תגורש המבקשת מהארץ יקשה עליה לשוב אם תזכה בערעורה נוכח העלויות הכרוכות בכך - הרי שכבר נפסק כי הנזק העלול להיגרם כתוצאה מדחיית בקשה למניעת הליכי הרחקה מן הארץ בשלב הערעור אינו בלתי הפיך, שכן ככל שיתקבל הערעור תוכל המבקשת לשוב לישראל ( ראו: עע"מ 6336/09 ריו נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.8.2009); עע"מ 3568/11 דה רוסאריו תיאודור נ' משרד הפנים (לא פורסם, 19.5.2011) והאסמכתאות שם). בנוסף, יש לזכור כי מבחני סיכויי הערעור ומאזן הנוחות הם מבחנים מצטברים, ועל כן, חרף הקושי הטמון בהרחקת אדם מן הארץ, אין בכך כדי לרפא את סיכויי הערעור הנמוכים ( עע"מ 7626/10 איגוד העובדים האפריקאים נ' שר הפנים (לא פורסם, 19.10.2010)).

אשר על כן הבקשה נדחית ו הצו הארעי אשר ניתן ביום 15.1.2012 מבוטל.