עע"מ 4251/08 עיריית בת ים נ. פרח השקד בע"מ

בפני בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן בעת"מ 1464/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ש' דותן) עד להכרעה בערעור שהוגש מטעם המבקשת.

בעתירה שנתבררה בבית המשפט המחוזי, ביקשה המשיבה 1 כי תבוטל זכייתה של המשיבה 2 במכרז להספקת שירותי ניקיון בשטח העותרת וכי הדיון בתוצאות המכרז יושב לועדת המכרזים. לעתירה צורפו האגודה לזכויות האזרח בישראל ועמותת קו לעובד כידידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי מצא כי נפלו פגמים מהותיים בעריכת האומדן מטעם העירייה לעלויות ביצוע המכרז ובפעולתה של ועדת המכרזים:

בעריכת האומדן ובפעולתה של ועדת המכרזים נפלו פגמים המקימים חשש ממשי כי זכויות העובדים לא תשמרנה: האומדן כלל הנחות יסוד לרעת העובדים; בפני ועדת המכרזים עמד אומדן מופחת לאורו נערכה בחינת ההצעות; בחינת ההצעות הייתה טכנית; וכמו כן, ספק אם עמד בפני ועדת המכרזים תחשיב ברור של האומדן, לאורו ניתן היה לבחון את השאלה האם הצעות המחיר מבטיחות שמירה על זכויות העובדים.

לאור קיומם של פגמים אלה, קבע בית המשפט כי יש להורות על ביטול המכרז לנוכח הליקויים שנפלו בפעולתה של ועדת המכרזים. בית המשפט ציין כי תוצאה זו "הינה בלתי נמנעת" ויש בכך כדי להצדיק ליתן סעד שלא נתבקש בעתירה. כך קבע בית המשפט המחוזי: "לאור מחדלה של ועדת המכרזים, בעטיו לא הובטחו זכויות העובדים, אין עוד תועלת בסעד זה [החזרת הדיון לועדת המכרזים, א' ר'] ויש לערוך מכרז חדש, במסגרתו יוכן אומדן המבטיח את זכויות העובדים, כאמור בחוזר החשכ"ל שנכנס בינתיים לתוקף".

המבקשת ערערה לבית המשפט העליון על פסק דין זה. בקשתה של המבקשת לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 23.6.2008, שבה נכתב, בית היתר, כי "יש להעדיף את השמירה על זכויות העובדים, על פני אלה של העירייה...".

בבקשה לעיכוב הביצוע המונחת בפני מציינת המבקשת כי לערעור סיכויי הצלחה טובים וכי "מאזן הנוחות מחייב להיעתר לבקשה". היא מציינת, בין היתר, כי "תוצאה של עיכוב ביצוע הינה רצויה גם לאור החיסכון בכספי ציבור בתקופת ביניים שעד להכרעה בערעור לאור הצעתה הזולה של המשיבה 2". היא מציינת כי "הוכח שהמשיבה 2 משלמת שכר מינימום לעובדיה" וכי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, יהפוך הערעור "לתיאורטי ואקדמי בלבד".

לאחר שעיינתי בטענותיה של המבקשת וכן בתגובות המשיבים הגעתי למסקנה כי אין מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין. גם אם נקבל את טענותיה של המבקשת בדבר סיכויי הערעור, לא מצאתי כי בעריכת מכרז חדש צפוי להיגרם נזק או הכבדה ממשיים למבקשת. שיקול "החיסכון בכספי ציבור בתקופת ביניים שעד להכרעה בערעור", אינו מצדיק אי עריכת מכרז חדש מקום שבו קיימת קביעה שיפוטית כי המכרז שנערך מעלה " חשש ממשי כי זכויות העובדים לא תשמרנה ". מתגובתה של המשיבה 1 עולה כי דווקא עיכוב ביצועו של פסק הדין עשוי להפוך את ההליכים המשפטיים לתיאורטיים, כיוון שתקופת העבודה הבסיסית במכרז היא שלוש שנים, ומתוכן כבר חלפה למעלה משנה שבמהלכה הועסקה המשיבה 2 כזוכה במכרז.

הבקשה נדחית.