עע"מ 4413/08 יחזקאל ילין נ. משרד הפנים

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

הערעור נסוב על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו, שדחה את עתירת המערערים להאריך את אשרת השהייה של המערערת 2 בישראל ולהסדיר את מעמדה כמטפלת סיעודית במערער 1. הבקשה לפניי נתמכת בתצהיריהם של שני המערערים. בתצהירו של מערער 1 מפורטות נסיבות חייו הטראגיות ומצבו הבריאותי הקשה, כמו גם ההיזקקות הרבה שלו לטיפול מצד המערערת 2. המערער 1 עומד בו על צדקת הערעור ועל תקוותו כי תתאפשר הישארותה של המערערת 2 בישראל. בתצהירה של המערערת 2 נטען כי אין ביכולה לשלם אגרה, אין לה נכסים וכספים כלשהם, כאשר שכרה הזעום משמש למחייה בישראל ולתמיכה בבני משפחתה המתגוררים בפיליפינים.

על בעל דין המבקש פטור מאגרה ומערבון להראות כי בשל מצבו הכלכלי אין ביכולתו לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. לשם כך מוטל עליו לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי. המערערים לא עמדו באופן מלא בנטל הנדרש. הבקשה חסרה התייחסות למצבו הכלכלי של המערער 1. לא נטען בה וממילא לא הוכח, כי המערער 1 נעדר אמצעים כספיים לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. ככל שבקשתו של מערער 1 מבוססת על הטענה כי לערעור סיכויים טובים להתקבל, אין בכך כדי להקים עילה לפטור. כידוע, על פי כללי הדיון, כל הליך חייב באגרה (תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007). כללי הדיון גם קובעים את החובה על יוזם הליך ערעורי להפקיד ערבון או ליתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בערעור (תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). דרישה זו אינה מצטמצמת להליכי סרק. כדי לזכות בפטור נדרש יוזם ההליך להוכיח העדר יכולת כלכלית. בהעדר טיעון מצד מערער 1 בעניין זה, לא ניתן לפטור את המערערים מאגרה וערבון. יחד עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין, לטיב ההליך ולמהותו, למצבה הכלכלי הנטען של מערערת 2, למעמדם היחסי של הצדדים ולפסיקת ההוצאות הצפויה אם ייכשל ההליך, יועמד הערבון על סך של 2,000 ₪. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו.