החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 4514/11 סולמון מוגיליינסקי נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · היתר שהייה לבת זוג ידועה בציבורבקשה לצו ביניים המונעת הרחקה, בעקבות דחיית עתירה מנהלית בבית המשפט לעניינים מינהליים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לצו ביניים שיאסור הרחקת אזרחית זרה מישראל, לאחר שעתירתה להיתר שהייה כבת זוג ידועה בציבור נדחתה. נקבע כי סיכויי הערעור אינם מרשימים, ולכן נדרשת נטייה בולטת של מאזן הנוחות לטובת המבקשים כדי להורות על הצו. לפיכך נדחתה הבקשה והמבקשים חויבו בהוצאות של 3,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת, אזרחית זרה שנכנסה לישראל בשנת 2009 בהיתר שהייה מסוג ב'2, הגישה בקשות להארכת אשרה בטענה לקשר זוגי עם המבקש, יליד 1935. משרד הפנים דחה את הבקשה בטענה שלא שוכנע בכנות הקשר הזוגי, שכן בפניות קודמות לא צוין דבר על קשר כזה. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על צו ביניים האוסר הרחקת המבקשת מהארץ בזמן ניהול הערעור?
  2. 2.האם הוכח קשר זוגי אמיתי בין המבקש למבקשת לצורך מתן היתר שהייה?

הלכות

  1. 1

    לצורך מתן צו ביניים יש לבחון את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות, ולדרוש נטייה בולטת של מאזן הנוחות לטובת המבקשים

    ״מדגיש אני את הדרישה לנטייה בולטת של מאזן הנוחות לטובת המבקשים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר סיכויי הערעור אינם מרשימים ואין נטייה בולטת של מאזן הנוחות, אין מקום להורות על צו ביניים

    ״אף אין לומר שמאזן הנוחות נוטה באופן בולט לכיוונם של המבקשים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו ביניים
  • מאזן הנוחות
  • היתר שהייה
  • ידועה בציבור
  • הארכת אשרה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

עע"ם

4514/11

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקשים:

1. סולמון מוגיליינסקי

2. סבטלנה פרוקופנקו

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. מינהל האוכלוסין, משרד הפנים, הלשכה

האזורית חדרה

בקשה לצו ביניים בערעור

בשם המבקשים:

עו"ד דוד אנג'ל

בשם המשיבים:

עו"ד ורד חלאוה

החלטה

1.

בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (כבוד השופט א' אליקים) דחה עתירה של המבקשים, שהופנתה נגד החלטה של המשיבים שלא ליתן היתר שהייה בישראל למבקשת 2 (להלן – המבקשת). בקשתם של המבקשים למתן היתר למבקשת התבססה על הטענה, כי המבקש 1 (להלן – המבקש) והמבקשת הינם בני זוג וכי המבקשת הינה הידועה בציבור של המבקש.

2.

המבקש הינו יליד 1935. המבקשת נולדה בשנת 1967. השניים, המבקש והמבקשת, הכירו באוקראינה, כנראה בשנת 2007, בעת שבתו של המבקש התגוררה שם עם משפחתה. המבקשת נכנסה לארץ בשנת 2009 וקיבלה היתר שהייה מסוג ב'2, שהוארך לבקשתה מספר פעמים. ביום 15.3.2010 הוגשה לראשונה בקשה להאריך את האשרה של המבקשת בנימוק שהיא בת זוגו של המבקש. באותה בקשה צוין שהשניים הינם בני זוג מזה שנתיים. והנה מסתבר, כי בפניות הקודמות של המבקשת להארכת אשרה, שנתמכו על ידי בתו של המבקש, לא צוין דבר באשר למערכת היחסים בין המבקש למבקשת. כך למשל באחת הפניות של בת המבקש למשרד הפנים בנושא האשרה בשנת 2009 נאמר, כי המבקשת מתגוררת בביתה של הבת וכי הבת דואגת לכל צרכיה של המבקשת. על רקע דברים אלה, המהווים חלק קטן מן החומר, דחה משרד הפנים את הבקשה להארכת מועד מן הטעם שלא שוכנע בכנות הקשר הזוגי בין המבקש למבקשת. בית המשפט לעניינים מינהליים לא מצא עילה להתערב בהחלטה.

3.

אכן, עולה תמיהה הכיצד בפניות להארכת האשרה שקדמו ליום 15.3.2010 לא צוין כלל דבר הקשר הזוגי בין השניים. לפיכך, ניתן להעריך שסיכוייו של הערעור אינם מרשימים, בלשון המעטה. אף אין לומר שמאזן הנוחות נוטה באופן בולט לכיוונם של המבקשים. מדגיש אני את הדרישה לנטייה בולטת של מאזן הנוחות לטובת המבקשים וזאת כמשקל נגד, בגדר מקבילית הכוחות, לסיכויים הלא מרשימים כי הערעור יתקבל. כמו כן לא חלפו שנים ארוכות של שהות בישראל ואין כל הוכחה שהמבקשת ניתקה באופן מוחלט את קשריה עם ארץ מכורתה, אוקראינה. אף אין כל צורך בנוכחות של המבקשת בארץ לשם ניהולו של הליך הערעור שהוגש. זאת ועוד, אף אם בסופו של יום יתקבל הערעור תוכל המבקשת להגיע ארצה תוך זמן קצר וגם העלויות הקשורות ביציאה מן הארץ וחזרה אליה אינן בלתי סבירות.

4.

אשר על כן, הנני מחליט לדחות את הבקשה לצו ביניים שיאסור על הרחקתה של המבקשת מן הארץ. ממילא מתבטל הצו הארעי שניתן על ידי ביום 21.6.11. המבקשים ישאו בשכר טרחה בסכום של 3,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ד באב תשע"א (14.8.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לצורך מתן צו ביניים יש לבחון את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות, ולדרוש נטייה בולטת של מאזן הנוחות לטובת המבקשים
  2. 2כאשר סיכויי הערעור אינם מרשימים ואין נטייה בולטת של מאזן הנוחות, אין מקום להורות על צו ביניים