עע"מ 4544/10 מכון המרכז נס ציונה בע"מ נ. משרד התחבורה - רשות הרישוי

1.

מונחת בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים בתל אביב לפיו נדחתה עתירת המבקשת נגד החלטת המשיב, להתלות לשבעה ימים את כתב ההרשאה שהוענק לה. המשמעות המעשית של ההחלטה היא סגירת עסק המבקשת לשבוע ימים.

המבקשת מפעילה מכון המשמש לתחנת בדיקה לרישוי רכבים. תחילתו של ההליך, תלונות שהוגשו כנגד המבקשת, שעיקרן כי היא מכרה תוסף דלק במחיר מופקע למספר אנשים שניגשו למבחן רישוי במכון שברשותה. זאת בניגוד לנהלים לפיהם נאסר על מכון רישוי למכור תוסף לדלק.

על ההחלטה האמורה הוגשה עתירה שתוקפת את ההליך המנהלי שנערך ובכלל זאת הסמכות להתלות את רישיון המבקשת בנסיבות מקרה זה. כאמור, בית משפט קמא דחה את העתירה בקובעו כי לא נפלו פגמים בהליך המנהלי וכי המשיב פעל על פי סמכותו כדין.

בבקשה בפני נטען כי קיים "סיכוי שאין לשלול אותו כי הערעור יתקבל". בהודעת הערעור ניתחה המבקשת בהרחבה את תקנות התעבורה והפסיקה הרלוונטית. על פי הפרשנות שהוצגה ישנם מקרים שפורטו בתקנות בהם ניתן להתלות את הרישיון, אך מכירת תוסף לדלק אינה נמנית עמהם. בנוסף נטענה טענת הפלייה וכי נפלו פגמים שונים בהליך. באשר למאזן הנוחות צוין, כי התליית כתב הרשאה הינה סנקציה חד פעמית אשר עלולה לגרום למבקשת לנזק אדיר אשר לא ניתן לתקנו. עוד נטען, כי אי מתן הצו יהפוך את הערעור שהוגש לאקדמי.

המשיב בתגובתו טען כי סיכוי הערעור אינם גבוהים והנמקת פסק הדין של בית משפט קמא ראויה. יחד עם זאת, לאור העובדה שהתליית הרישיון בשלב זה תהפוך את הערעור לתיאורטי, הותיר המשיב את הבקשה לעיכוב הביצוע לשיקול דעתו של בית המשפט.

2.

בערעור קיימת סוגיה משפטית בדבר הפרשנות שיש ליתן לתקנות התעבורה ביחס לסמכות משרד הרישוי להתלות כתב הרשאה. שאלה זו אכן ראויה לדיון וזאת מבלי לקבוע כל עמדה בנדון. באשר למאזן הנוחות, יש להעניק משקל לכך, שהחלטת המשיב ניתנה לפני למעלה משנתיים, אי מתן הצו יהפוך את הערעור לאקדמי וכן לעמדת המדינה שבפועל אינה מתנגדת לבקשה לעיכוב הליכים, אלא הותירה את העניין לשקול דעתו של בית המשפט.

3.

הנני מורה על עיכוב ביצוע של פסק הדין של בית משפט קמא עד למתן פסק דין בערעור או כל החלטה אחרת.