עע"מ 4632/20 מכון רישוי עד הלום נ. משרד התחבורה רשות הרישוי

1.

במהלך הדיון בפנינו הוצפו מספר בעיות הנוגעות לריכוז הנתונים בעקבות הפעלת מכשיר הטוקן (להלן: המכשיר ) במכוני הרישוי. בין היתר, העובדה שהנתונים מהמכשיר אינם עוברים דרך המחשב של מכון הרישוי, והיעדר הבחנה בפלט של משרד הרישוי בין הרכבים שהנתונים לגביהם שודרו ממכון הרישוי לבין הרכבים שהנתונים לגביהם שודרו ישירות מהמכשיר.

חזקה על רשות הרישוי כי תיקח לתשומת ליבה את הדברים, ובנוסף לשיפורים הטכניים והמחשוביים הנדרשים, תגבש נוהל מפורט וברור לגבי הנתונים ששודרו על ידי מכשירי הטוקן שנמסרו לשימושם של הבוחנים במכוני הרישוי.

2.

ואף על פי כן, מצאנו כי קיימת אחריות של המערער בעע"מ 4632/20, בהינתן שעובד הנמצא תחת פיקוחו והשגחתו סרח באופן כה חמור, ובהינתן החומרה היתירה של המקרה נוכח כמות הרכבים בה מדובר.

בנסיבות המקרה, ואך ורק נוכח הבעיתיות הנוגעת למכשיר, כמפורט לעיל, מצאנו להסתפק בהתליית רשיונו של המערער לתקופה של 3 חודשים בלבד, החל מיום 15.12.2020.

3.

בשולי הדברים, אך לחלוטין לא בשולי חשיבותם.

התופעה של רכבים שעולים על הכביש מבלי שעברו רישוי שנתי כהלכתו, היא תופעה מדאיגה וחמורה, וכפי שנמסר לנו הדברים מגיעים כדי "מכת מדינה". לכל מכון רישוי יש אחריות על הנעשה בתחומו, ואין מדובר אך ב"אחריות מיניסטריאלית". על מכון רישוי מוטלת חובת פיקוח ובקרה על צוות העובדים והבוחנים, תוך שימוש מירבי בכל אמצעי הפיקוח והבקרה, כמו המצלמות ופלטי המחשב, ולרבות בדיקת הפלט ממכשיר הטוקן, הגם שהמכשירים נמסרים לשימושם האישי של הבוחנים.

4.

בכפוף לתוצאה האמורה לעיל, הערעור בעע"מ 5167/20 נדחה והערעור בעע"מ 4632/20 מתקבל בחלקו. אין צו להוצאות. פקדון יוחזר למפקידו.