עע"מ 472/17 פלוני נ. מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה

1.כפי שצוין בהחלטתי מיום 8.5.2017, עת נתתי את פסק הדין הדוחה את הערעור מחמת אי הפקדת עירבון, לא הייתי מודע לכך שיום קודם לכן הגישו המערערים בקשה לפטור מעירבון. מטעם זה, ואף שמוכן אני לקבל את טענת המשיבה כי על פני הדברים סיכוייו הלכאוריים של הערעור אינם כה גבוהים, החלטתי להיעתר לבקשה ולהורות על "החייאתו" של הערעור.

עם זאת, בהסכמת המערערים "החייאת" הערעור תוגבל כך שהוא יתייחס רק לפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מיום 14.12.2016 ולהחלטה מיום 27.12.2016. כך, מאחר שכפי שהובהר בהחלטתי מיום 5.6.2017 לא נתונה למערערים זכות ערעור ביחס להחלטה הנוספת עליה השיגו (מיום 18.12.2016). המערערים יגישו כתב ערעור מתוקן בהתאם לאמור עד ליום 3.7.2017.

2.לעניין הבקשה לפטור מעירבון: לאחר עיון בבקשת הפטור מוכן אני להניח כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו מן המשופרים. עם זאת, לא התרשמתי כי אין בידי המערערים לגייס סכום עירבון כלשהו, ולוּ

מופחת, לרבות באמצעות נטילת הלוואה (ומן החומר שלפניי עולה כי המערער 1 הצליח ליטול הלוואות בסכום מצטבר בלתי מבוטל). עוד אוסיף כי מהות ההליך, היקפו ופערי הכוחות בין הצדדים מצדיקים קביעת עירבון על הצד הנמוך (ולמעשה סכום העירבון אשר נקבע לכתחילה על ידי המזכירה הראשית - 30,000 ש"ח - גבוה בהרבה מן הראוי בנסיבות העניין).

בהתחשב במכלול השיקולים האמורים, החלטתי להיעתר לבקשה ברובה כך שהעירבון יופחת ויועמד על סכום מתון של 3,000 ש"ח. עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 3.7.2017.

3.החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.