פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 4741/15 נזאר ג'אבר נ. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הערעור לאחר שהמשיבים הצהירו כי הוראת סעיף 11(א) לתכנית בדבר קווי בניין של מטר אחד לאורך כביש 139 מחייבת, וכי התקנון גובר על התשריט בכל סתירה. המערערים אינם תוקפים את ההוראה אלא מצדדים בה. לא נפסקו הוצאות בערכאה זו.

העובדות

המערערים ערערו על הוראות תכנית הנוגעות לקווי בניין לאורך כביש 139. המשיבים הצהירו כי ההוראה בסעיף 11(א) לתכנית מחייבת, וכי התקנון גובר על התשריט ככל שיש סתירה. הדרך המתוכננת טרם הוקמה בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוראת סעיף 11(א) לתכנית הקובעת קווי בניין של מטר אחד לאורך כביש 139 היא הוראה מחייבת
  2. 2.מה גובר בין תקנון התכנית לבין התשריט ככל שקיימת סתירה ביניהם

הלכות

  1. 1

    הוראת סעיף 11(א) לתכנית הקובעת קווי בניין של מטר אחד לאורך כביש 139 היא הוראה מחייבת, ובכל סתירה בין התשריט לתקנון התכנית הקובע הוא התקנון

    ״המשיבים מסכימים כי הוראת סעיף 11(א) לתכנית, לפיה קווי הבניין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ביצוע הוראה תכנונית אינו עניין לתקיפת התוכנית, והמערערים הם המצדדים בהוראת קווי הבניין ולא מתנגדים לה

    ״מכל מקום, המערערים אינם תוקפים את ההחלטה בדבר קווי בניין של מטר אחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קווי בניין
  • תכנית
  • תשריט
  • תקנון התכנית
  • כביש 139
  • הוראה מחייבת
  • ערעור
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים

עע"מ

4741/15

לפני:

כבוד הנשיאה מ' נאור

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

כבוד השופט מ' מזוז

המערערים:

1.

נזאר ג'אבר

2. טהה ג'אבר

נ ג ד

המשיבים:

1. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים

2. יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים

3. הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים

4. עיריית ירושלים

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים מיום 30.4.2015 בתיק עת"מ

64531-12-14 שניתן על ידי כבוד השופט

ד' מינץ

תאריך הישיבה:

כ"ח בסיון התשע"ו

(4.7.2016)

בשם המערערים:

בשם המשיבים 2-1:

בשם המשיבות 4-3:

עו"ד זאיד קעואר; עו"ד זיאד קעואר

עו"ד ראובן אידלמן

עו"ד נטע עזרא

פסק-דין

1.המשיבים מסכימים כי הוראת סעיף 11(א) לתכנית, לפיה קווי הבניין לאורך כביש 139 יהיו מטר אחד, הינה הוראה מחייבת, וככל שהתשריט סוטה ממנה – תקנון התכנית הוא הקובע.

2.לאור הצהרה זו איננו רואים יסוד להיעתר לערעור. ככל שהדרך שיש כוונה להקימה, ואינה קיימת עדיין בפועל, לא תקיים את הוראת סעיף 11(א) האמורה – פתוחה הדרך בפני המערערים לנקוט בכל הליך אזרחי ככל שיהיה צורך בדבר.

3.פתוחה בפני המערערים כמובן גם האפשרות לפנות בבקשה לשינוי התכנית באופן נקודתי, ואין אנו מחווים דעה על סיכויי בקשה כזו או הצורך בה.

4.מכל מקום, המערערים אינם תוקפים את ההחלטה בדבר קווי בניין של מטר אחד; הם מצדדים בה. ביצוע ההוראה אינו עניין לתקיפת התוכנית.

5.בכפוף להערה זו בעניין התקנון הגובר על התשריט ככל שיש סתירה – נדחה הערעור.

6.לא יהיה צו להוצאות בערכאתנו.

ניתן היום, כ"ח

בסיון התשע"ו (4.7.2016).

ה נ ש י א ה

המשנה

לנשיאה

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עתמ 64531-12-14

הלכות

  1. 1הוראת סעיף 11(א) לתכנית הקובעת קווי בניין של מטר אחד לאורך כביש 139 היא הוראה מחייבת, ובכל סתירה בין התשריט לתקנון התכנית הקובע הוא התקנון
  2. 2ביצוע הוראה תכנונית אינו עניין לתקיפת התוכנית, והמערערים הם המצדדים בהוראת קווי הבניין ולא מתנגדים לה