פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים
עע"ם
4789/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המערערים:
1. זהור רג'בי
2. האני גאבר
3. מהנד גאבר
4. מהדי גאבר
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. הוועדה המקצועית המייעצת לשר הפנים
3. משרד הפנים – לשכת רשות האוכלוסין
וההגירה מזרח ירושלים
4. מטה משרד הפנים – ירושלים
בקשה למתן צו ביניים ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המערערים:
עו"ד נג'יב זאיד
בשם המשיבים:
עו"ד רותם סלמה
החלטה
1.
המערער 2 (להלן: " המערער ") נולד בשנת 1990 בחברון למערערת 1, תושבת קבע בישראל. בשנת 2006 קיבל המערער היתר מת"ק בישראל, וההיתר חודש מדי פעם עד לשנת 2011. אז הוחלט לסרב לחדש את ההיתר, משום שהמערער הורשע בעבירות פליליות. בסוף שנת 2014 ביקש המערער עיון מחדש בהחלטת הסירוב. הבקשה נדחתה, וכמוה השגות על כך לערכאות המוסמכות. בסוף שנת 2015 ביקש המערער רישיון ישיבה או היתר שהייה מטעמים הומניטריים מיוחדים. בחודש מארס 2018 עתר המערער לבג"ץ על שטרם נענה. בית המשפט הוציא צו ארעי ואסר להרחיק את המערער מישראל עד להחלטה אחרת. ביום 23.1.2019 נמחקה העתירה בהסכמה משום שבינתיים סירב שר הפנים לבקשה. תוקף הצו הארעי נקבע עד ליום 24.2.2019 (בג"ץ 2038/18 רג'בי נ' שר הפנים (23.1.2019)). ביום 27.2.2019 עתר המערער לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד הסירוב לבקשתו. ביום 13.3.2019 אסר בית המשפט קמא (כב' השופט רם וינוגרד ) לנקוט הליכי גירוש נגד המערער עד להחלטה בתגובת המדינה לצו ביניים בהליך. ביום 28.5.2019 ביטל בית המשפט קמא את איסור נקיטת הליכי גירוש נגד המערער. ביום 4.6.2019 מחק בית המשפט קמא את העתירה מטעמים של התנהלות דיונית. באותו יום ביקש המערער לקבוע מועד חדש לדיון. בית המשפט קמא ציין שהעתירה נמחקה ושאין מניעה להגיש עתירה חדשה.
2.
ביום 14.7.2019 ערערו המערערים על מחיקת העתירה. הם ביקשו גם צו ארעי או צו ביניים שיאסור להרחיק את המערער מישראל עד להכרעה בערעור. לטענתם, לערעור יש סיכוי טוב, ובלי הסעד הזמני ייגרמו להם נזקים כבדים שיהיה קשה לתקן, ועיקרם פירוק התא המשפחתי. המשיבים מתנגדים לבקשה. לדידם, סיכויי הערעור קלושים ביותר, בין היתר משום שאפשר להגיש עתירה חדשה לבית המשפט קמא, ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערער: הוא עשה דין לעצמו ושהה בישראל בלי היתר לאחר שבית המשפט קמא ביטל את החלטתו הזמנית, ואף גילו משפיע בעניין זה.
3.
דין הבקשה להידחות. כידוע, בבקשה לסעד זמני בערעור שוקלים את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות (עע"ם 658/13 טהה נ' משרד הפנים – רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול , פס' 11 (2.6.2013)), וביניהם שוררת "מקבילית כוחות". גם בלי להידרש לסיכויי הערעור, לא מצאתי שמאזן הנוחות נוטה לכיוון המערער. כפי שציינו המשיבים, אין מניעה כי יגיש עתירה חדשה ובה יתבררו זכויותיו. לשם כך, ולפנים משורת הדין, אני מורה כי במשך 30 יום לא ינקטו נגדו הליכי גירוש.
הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ' בתמוז התשע"ט (23.7.2019).
ש ו פ ט