עע"מ 4862/19פאול קינן נ. המעוצה האזורית הר חברון

העותר הגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע עתירה במסגרתה ביקש להורות למשיבה 1 להימנע מהליכי גבייה מינהליים, כמו גם להשיב כספים שנגבו שלא כדין כארנונה.

ייאמר, במאמר מוסגר, כי בשלב הנוכחי הדיון בנושאים אלה התייתר, שכן המשיבה 1 הודיעה כי אינה נוקטת בשלב זה בהליכי גבייה מינהליים נגד המערער, ומוסכם גם על האחרון כי תביעה להשבה מקומה בבית המשפט האזרחי.

ברקע הדברים טענת המערער כי הוא תושב היישוב שני לבנה אשר מצוי בחלקו בתחומי מדינת ישראל ובחלקו בתחומי אזור יהודה והשומרון (להלן:

האזור ), כאשר ביתו של המערער מצוי בתחומי מדינת ישראל.

סיטואציה מורכבת זו תלויה ועומדת בפני בית משפט זה בהליך אחר (ראו: בג"ץ 7645/17 איטח נ' מועצה אזורית הר חברון ) (להלן: עניין איטח ) ולא נידרש אליה במסגרת ההליך הנוכחי.

טענת המשיבים הייתה כי בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מוסמך לדון בהליך שכן המשיבה 1 היא רשות מקומית באזור, ונושא העתירה לא נכלל בתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ). לפיכך, כך הטענה, הסמכות לדון בעתירה נתונה לבג"ץ.

בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי ) קיבל את הטענה בציינו, בין היתר, כי בעניין איטח ניתנה החלטה דומה בשאלת הסמכות, וכי אותו עניין תלוי ועומד בפני בית המשפט הגבוה לצדק.

העתירה נדחתה אפוא על הסף והמערער יחויב בהוצאות בסך 10,000 ש"ח למשיבה 1 וסכום זהה למשיבים 3-2.

המערער משיג על החלטת בית המשפט קמא וטוען, בין היתר, כי הואיל ושר הפנים צורף כמשיב לעתירה ולא הפעיל את סמכותו, ובשל כך שביתו מצוי בתחומי מדינת ישראל, בית המשפט לעניינים מינהליים היה מוסמך לדון בעתירה. בנוסף, המערער משיג על חיובו בהוצאות.

לא מצאנו עילה להתערב בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. הפעלת הסמכות שעמדה לביקורת שיפוטית היא מצידה של המשיבה 1, רשות מינהלית באזור, ונושא העתירה אכן לא נכלל בתוספת הרביעית לחוק, וממילא לא היה נתון לסמכות בית המשפט קמא.

אנו דוחים אפוא את הערעור בגדר תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לא מצאנו עילה להתערבותנו גם בפסיקת ההוצאות לפי אמות המידה להתערבות ערכאת הערעור בסוגיה זו.

לצד האמור, בהינתן סכום ההוצאות שנפסק בערכאה הראשונה ובשים לב למצבו הכלכלי של המערער, נעמיד את ההוצאות שישלם בערעור על הצד הנמוך – בסך 5,000 ש"ח למשיבה 1 וסכום זהה למשיבים 3-2 ביחד.