עע"מ 4867/08 אולג גוראיי נ. משרד הפנים

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון ולחלופין להפחתת סכום הערבון, שנקבע לסך של 10,000 ₪.

1.

ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, בו נדחתה על הסף עתירה מינהלית להעניק לעותר 1 (להלן – העותר) מעמד של תושב קבע, על רקע העובדה שמשיבה 2 – הוועדה המיוחדת למתן מעמד לילדי עובדים זרים וקרובי משפחתם השוהים בישראל – לא קיבלה החלטה בעניין חרף פניית העותרים אליה. העתירה התבססה על הטענה כי העותר, שהינו בן ואח לאזרחי ישראל, זכאי למעמד קבע על פי ההסדר לילדי עובדים זרים, בבחינת קל וחומר. העתירה נדחתה על הסף על יסוד הקביעה כי בעתירה קודמת שהגישו העותרים נדחתה, בין היתר, בקשתם להחיל את ההסדר בדבר ילדי עובדים זרים על העותר.

2.

בבקשה לפניי נטען כי כל המערערים הינם שכירים ופורט בו גובה השכר של כל אחד מן המערערים. המערערים ציינו כי הם מתגוררים בדירה ממושכנת, וכי תשלומי ההלוואה עומדים על כ- 6,800 ₪. כן פרטו המערערים את היקף הוצאותיהם החודשיות, הכוללות משפחה בת שש נפשות. נטען כי למעט הדירה הממושכנת ורכב משומש אין למערערים נכסים כלשהם, אין ברשותם חסכונות או פיקדונות ואין להם אפשרות לקבל מימון ממקורות בנקאיים או אחרים. אף צוין כי המערערים אינם נדרשים לשלם שכר טרחת עורך דין בגין ייצוגם המשפטי בהליך זה. הבקשה נתמכה בתצהירים של המערערים 2 ו-3 וצורפו לה חשבונות תקופתיים בגין מים וביוב, גז, ארנונה, חשמל, תלוש שכר בודד של מערער 2 ותלוש שכר בודד של מערערת 3. כן צורפו דפי חשבון בנק לחודשים מאי – יוני 2008.

המשיבים הודיעו על התנגדותם לבקשה.

3.

בדיון לפניי שב וטען בא-כוח המערערים כי היכולות הכלכליות של המערערים הינן מצומצמות. הוא ציין כי הכנסות המשפחה ממשכורות הן אמנם לא מבוטלות, אך הן משמשות לפירעון הלוואה בסכום גבוה לכלכלת משפחה המונה שש נפשות. בא-כוח המערער הבהיר, במענה לשאלות בית המשפט, כי המערערים מנהלים חשבון בנק נוסף, ואין הוא יודע מדוע לא צורפו דפי פירוט של החשבון הנוסף. בא-כוח המערער הוסיף והבהיר כי שכרו של המערער 2 היה גבוה יותר מן השכר שצוין בבקשה, שכן משכורתו כוללת עמלות בגין מכירת דירות. בא-כוח המערערים הביע חשש כי נוכח המשבר הכלכלי הצטמצם היקף העמלות. בא-כוח המשיבים, מצידה, עמדה על ההתנגדות לפטור מערבון או הפחתתו.

4.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, על המבקש פטור מעירבון או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו, אם יפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. המערערים לא עמדו בנטל הנדרש. בקשתם כלל אינה נתמכת בתצהיר מטעמו של המערער 1, שהינו בעל הדין העיקרי בערעור. בדיון לפניי התברר כי התשתית העובדתית הינה חלקית גם בכל הנוגע לחשבונות הבנק שמנהלים המערערים. אחד מחשבונות הבנק כלל לא הוצג. לגבי החשבון שכן הוצג, לא ניתן פירוט עדכני לתקופה הסמוכה להגשת הבקשה. אסמכתאות נוספות החסרות בבקשה הן תלושי שכר של כל המערערים בששת החודשים האחרונים. הבקשה הינה חלקית גם בכל הנוגע לפרוט נכסיהם של המערערים. לא צוין בה דבר לגבי שווי הנכס שבבעלותם והיקף המשכנתא הרובצת עליו. מידע זה חיוני להבהרת השאלה האם המערערים יכולים להסתייע ברכושם לצורך גיוס כספי הערבון. לעניין זה לא ניתן להסתפק באמירה סתמים כי למערערים אין כל אפשרות לקבל מימון. לכך יש להוסיף כי סיכויי הערעור אינם טובים באופן המצדיק פטור מערבון, שהועמד על הרף הנמוך ביותר. הערבון שנקבע יופקד תוך 14 ימים, ולא - יידחה ההליך ללא צורך בתן הודעה נוספת.