עע"מ 5071/16 דן אלבז נ. עיריית באר שבע

1.בהחלטה עליה נסב הליך זה התקבלה בחלקה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש, בה התבקש פיצוי בגין נזק ממוני ולא ממוני אשר נגרם לפי הטענה בשל הפרת חובה להנגשת שירותי תחבורה ציבורית לאנשים עם מוגבלות בניידות. בהחלטה אושרה התובענה כייצוגית ביחס לנזק הלא ממוני בגין פגיעה באוטונומיה, אך הבקשה נדחתה ביחס לנזק הממוני הנטען. על דחיית הבקשה ביחס לנזק הממוני נסב הליך זה.

המבקש ציין כי הגיש הליך של בקשת רשות ערור למען הזהירות, והמשיבה התבקשה להגיש עמדתה, בהתחשב בהחלטה בעע"מ 3737/10 לוי נ' מדינת ישראל, צבא הגנה לישראל מדור תשלומים (1.11.2010) (להלן: עניין לוי )).

המשיבה טוענת כי בפסיקה נקבע שכאשר תובענה ייצוגית מאושרת ביחס לחלק מעילות התביעה נתונה זכות ערעור על חלק ההחלטה הדוחה עילת תביעה , אך בענייננו הבקשה התקבלה ביחס לעילת התביעה הנטענת, והצמצום נעשה ביחס לסעד בלבד. לפיכך, כך נטען, לא נתונה למבקש זכות ערעור על ההחלטה.

2.איני מוצאת לקבל את הבחנתה של המשיבה, עליה היא מבססת את עמדתה כי לא נתונה למבקש זכות ערעור על חלק ההחלטה הדוחה מתן סעד בגין נזק לא ממוני. ראשית, בעניין לוי , אשר נראה כי עליו מבססת המשיבה את עמדתה, הפנה כב' הרשם ג' שני להחלטת כב' הרשם

י' מרזל ברע"א 3824/05

משעול נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ (13.7.2005) (להלן: עניין משעול ) בציינו כי באותה החלטה נקבע כי "כאשר בית המשפט המחוזי מאשר תובענה ייצוגית בפן מסוים ודוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בפן אחר, ניתן להגיש על החלטת-הדחייה ערעור בזכות שכן 'אין חולק כי בכך ניתן פסק דין המסיים את הדיון בסעד זה שנתבקש ולא נפסק'" [ההדגשה הוספה] (פסקה 6 להחלטה). עיון בהחלטה בעניין משעול מלמד כי אכן נקבע בה כי כאשר נדחית בקשת אישור ביחס לסעד מסוים (ובאותו עניין נתבקש סעד הצהרתי וסעד כספי) נתונה זכות ערעור ביחס לסעד שלא ניתן. דהיינו, מקום בו נשלל סעד, כפי שאירע בענייננו, נתונה זכות ערעור על חלק זה של ההחלטה.

שנית, בהתאם להלכה הכללית הנוהגת, המבחן אשר על פיו יש לקבוע האם עניין לנו בפסק דין או בפסק דין חלקי עליו נתונה זכות ערעור הוא "מבחן הסעד" לפיו יש לבחון "האם בקטע כלשהו של ההתדיינות קיבל התובע או נשלל ממנו הסעד הסופי שביקש או חלק ממנו "

(ראו רע"א 7723/15 רשות מקרקעי ישראל נ' חניוני מבואות אילת בע"מ

(2.2.2016)). איני מוצאת טעם מבורר לסטות בענייננו ממבחן כללי זה - עליו עמד גם כב' הרשם ג' שני בעניין לוי הנ"ל (פסקאות 4-5 להחלטתו) - בכל הנוגע לסיווגן של החלטות הניתנות בהליך של תובענה ייצוגית. לפיכך, ומשבענייננו נשלל חלק מן הסעד הכספי במסגרת ההליך הייצוגי (החלק המגלם את הנזק הממוני הנטען, ויוער כי גם המשיבה ציינה בתגובתה כי מדובר בהחלטה בדבר "צמצום הסעד הנתבע"), נתונה למבקש זכות ערעור על חלק זה של ההחלטה.

אשר על כן, סיווגו של הליך זה ישונה לערעור בזכות.

המבקש ישלים את סכום האגרה, המזכירות תשנה את סיווג ההליך ותתייק את ההחלטה בתיקי השופטים, והתיק יועבר להמשך טיפול במסלול של "ערעור בזכות".