עע"מ 5226/10 אלי זהר נ. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשות הרישוי

1.

השאלה הפרשנית העולה בערעור ראוי לה שתוכרע על ידי הרכב. סבורני שאין מקום שאתייחס לעניין בגדרה של הבקשה לסעד זמני.

2.

בנסיבות העניין נראה לי לנכון ליתן סעד זמני לפיו תותלה פסילת רישיונו של המבקש וזאת עד להכרעה בערעור.

3.

על מנת לזרז את הליך הערעור הנני מחליט כי -

א.

הודעת הערעור תחשב כסיכומים מטעם המערער.

ב.

תגובתו של המשיב לבקשה לסעד זמני תחשב כסיכומים מטעמו.

ג.

לבעלי הדין תינתן אפשרות להשלמה על דרך טיעון בעל פה.

4.

הערעור ייקבע לשמיעה בהקדם.