עע"מ 5273/11 פרהד ג'פראוב נ. שר הפנים

בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתיק עת"מ 20817-06-11, מיום 12.7.2011, שבמסגרתו נקבע, כי אין לעכב את הרחקתו של המבקש 1 (להלן: המבקש ) מישראל.

המבקש הגיע לישראל באפריל 2010 עם אשרת תייר במטרה לבקר קרובי משפחה בישראל. לטענתו, בת זוגו, המבקשת 2, הינה אזרחית ישראלית והשניים מתגוררים ביחד מזה כחצי שנה. לטענת המבקש, נאמר לו כי על מנת להסדיר את מעמדו בישראל עליו להתגורר עם בת זוגו לפחות שישה חודשים בטרם יוכל לפנות למשרד הפנים, אך בטרם הגיש את בקשתו הוא נעצר על ידי משטרת ההגירה והוצא נגדו צו הרחקה. על ההחלטה להרחיקו הגיש המבקש עתירה מינהלית, בה ביקש כי תינתן לו ההזדמנות להוכיח את כנות הקשר הזוגי בו הוא נמצא, וכי לא יורחק עד למתן החלטה בעניינו.

ביום 12.7.2011, כאמור, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בית המשפט קבע, כי המבקשים כלל לא הגישו בקשה למשרד הפנים להכרה בהם כבני זוג ולכן העתירה מוקדמת. עוד קבע בית המשפט, כי אין לדחות את הרחקתו של המבקש מהארץ לאחר שהושם במשמורת. עוד קבע בית המשפט, כי המבקשת 2 תוכל להגיש את הבקשה, וניתן יהיה לדון בה, אף כאשר המבקש 1 אינו נמצא בישראל.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערעור בפני בית משפט זה (עע"ם 5273/11), במסגרתו הבקשה לעיכוב ביצוע המונחת לפניי.

בבקשה לעיכוב ביצוע טוענים המבקשים, כי המבקש עלול להיות מורחק מישראל עוד בטרם בדיקת טענותיו בערעור ולכן יש למנוע את הרחקתו.

לאחר שעיינתי בבקשה, ובפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

השיקולים בעיכוב ביצוע פסק דין בעתירה מינהלית דומים לשיקולים הנשקלים במסגרת מתן עיכוב ביצוע במסגרת ערעור אזרחי, ובהם סיכויי הערעור, מאזן הנוחות והיכולת להשיב את המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור (ראו עע"מ 8759/06 רג'א נ' הוועדה מהקומית לתכנון ובניה – גבעת אלוני (לא פורסם, 13.11.2006)).

בענייננו, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, שכן, כאמור בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, ניתן יהיה לדון בבקשתם להכיר בהם כבני זוג אף אם המבקש ישהה מחוץ למדינת ישראל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.