עע"מ 5296/15טספציון טספברהם נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

א.

ערעור זה עניינו, מעבר לשאלה פרטנית הקשורה במערער, בשאלה שתומצתה בהחלטתנו מ-3.9.15, המובאת להלן בחלקה הרלבנטי:

"הסוגיה העולה בערעור זה מתמקדת בסופו של יום בשאלה מתי יקבל אסיר פלילי שהוא מסתנן הודעה על כוונה להעבירו בתום מאסרו בפני ממונה לביקורת הגבולות בכוונה להעברה למשמורת, כדי להיערך לטיעון בנושא, ועל פי הצורך לפנות לערכאות. המתוה הקיים, שאושר ב-2.9.14 על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, קובע כי שירות בתי הסוהר יעביר את החומר לגביו למטה מינהל אכיפה וזאת 7 ימים טרם מועד השחרור המיועד. תקופה זו על פניה קצרה מאוד, כיון שהיא מחייבת קבלת החלטה והודעה לאדם ממש ערב שחרורו (כפי שקרה במקרה, דנא), ללא אפשרות להתכונן על-ידי ייעוץ משפטי כדי להשיג על ההחלטה. סבורים אנו כי ההודעה מטעם שב"ס צריך שתינתן במועד מתאים ארוך יותר, כך שבסופו של יום תהיה בידי האסיר שמבקשים להעבירו למשמורת תקופה של כעשרה ימים לפני שחרורו מן המאסר, בלא שניטע מסמרות. דומה כי כך הדבר גם באשר להעברה למתקן חולות, הגם שענין זה אינו בפנינו, כך שראוי כי תוקדש מחשבה גם לשאלה זו...".

ב.

לבעייתו הפרטנית של המערער ניתן מענה דיוני, ואין צורך להידרש אליו מעבר לכך.

ג.

במישור הבעיה הכללית, בהודעה מ-8.11.15 נמסר מטעם המשיבים, לאחר ניתוח הנושא לשיטתם, כלהלן:

"7. ' ... הוחלט כי ככלל חודש ימים בטרם מועד השחרור המינהלי ( הפוטנציאלי ) של מסתנן המרצה עונש מאסר - תמסור לו רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, באמצעות שירות בתי הסוהר (וזאת לאחר שבמועד מוקדם יותר יעביר שירות בתי הסוהר לידי רשות האוכלוסין את נתוני המאסר הרלבנטיים, ובכללם מועד שחרור מלא ומועד שחרור מינהלי ( פוטנציאלי ), הודעה בדבר כוונה להביאו בפני ממונה ביקורת הגבולות בתום המאסר, ובדבר האפשרות כי ממונה ביקורת הגבולות יחליט על החזקתו במשמורת, בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, או על מתן הוראת שהיה במרכז השהייה 'חולות', בהתאם להוראות החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954. זאת, בכפוף לתקופת היערכות נדרשת מצד הרשויות בת כחודש ימים'.

8.לצד האמור, יובהר, כי ייתכנו מקרים שונים בהם לא יתאפשר מתן הודעה כאמור חודש ימים לפני מועד השחרור המינהלי (הפוטנציאלי) או המלא, או כי לעיתים לא יתאפשר מתן הודעה מוקדמת כלל, כדוגמת: עונשי מאסר קצרים; מקרים בהם בעת מתן גזר הדין לריצוי עונש מאסר בפועל, הוחלט כי עונש המאסר 'ייבלע' בפרק הזמן בו הוחזק המורשע במעצר עד למתן גזר הדין (ברי, כי במקרה זה, למשל, לא יתאפשר מתן הודעה מוקדמת בטרם הבאה בפני ממונה ביקורת הגבולות); כאשר ועדת שחרורים או נציב בתי הסוהר, במקרים המתאימים, החליטו על שחרור מוקדם על-תנאי, בהתאם לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, וזאת תוך פרק זמן קצר הקטן מחודש ימים; ועוד" (הדגשות במקור - א"ר).

ד.

בהודעה מטעם המערער (24.11.15) הופנתה תשומת הלב לשאלת זמן ההתארגנות של המוחזק במשמורת. בהודעת המשיב מ-14.2.16 נמסר במענה לכך (פסקה 5), "כי האסיר יובא בפני ממונה ביקורת הגבולות בין שלושה לחמישה ימים טרם המועד הצפוי לסיום מאסרו, בהמשך להודעה שיקבל חודש ימים טרם שחרורו, בדבר הכוונה להביאו לפני הממונה לביקורת גבולות" (טופס מש/1).

ה.

רשמנו לפנינו את האמור ואנו נותנים לו תוקף של פסק דין, ובנתון לכך נמחק הערעור.

ו.

נוכח התועלת לרבים שהושגה בערעור, שעליה יש לברך, החלטנו לזכות את המערער בהוצאות ושכר טרחה בסכום כולל של 10,000 ₪.