עע"מ 5308/19כתר אחזקות בע"מ נ. הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

1.

מונחת לפני בקשה למתן סעד זמני, בדמות עיכוב דיון בוועדת ההשגה לפי חוק עידוד השקעות הון.

המערערת עתרה נגד החלטה המחייבת אותה להחזיר חלק מהמענקים שהוענקו לה בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון. השגותיה על ההחלטה נדחו על ידי משיבה 3 – ועדת ההשגה לפי החוק. המערערת הגישה שתי עתירות מנהליות, ובסופו של דבר נפסק כי העניין יוחזר לוועדה לשם השלמת טיעון ומתן החלטה חדשה. הערעור לבית משפט זה נסוב סביב טענת המערערת, לפיה יש לקבל את השגותיה לנוכח סד הזמנים שחלף מיום הגשת ההשגה ועד יום מתן ההחלטה על ידי הוועדה. לשיטתה, החזרת העניין לוועדה לדיון מחדש פירושה דחייה של טענתה בעניין סד הזמנים.

הבקשה הנוכחית, למתן סעד זמני, מופנית כלפי עיכוב המשך הדיון בוועדה. המערערת טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים וכי קיום הדיון בוועדה ייתר את ההכרעה בערעור ויגרום לה נזק בלתי הפיך. המשיבות, מנגד, סבורות כי סיכויי ההליך נמוכים וכי לא עלול להיגרם למערערת כל נזק כתוצאה מהמשך הדיון בוועדה, וזאת גם אם יתקבל הערעור. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המערערת להגיש תשובה לתגובת המשיבים, שכן הנימוק המרכזי לבקשה הוא שהמשיבות התעלמו מטענות המערערת. התעלמות מטענה – בשונה מהעלאת טענות חדשות – אינה מצדיקה הגשת כתבי טענות נוספים.

2.

הדגש העיקרי בבקשות למתן סעד זמני מושם על פי רוב בסוגיית מאזן הנוחות, וכך גם בענייננו. בכל הנוגע לסיכויי ההליך די לומר אפוא כי אין מדובר במקרה שגרתי, אלא במקרה שבו החליט בית המשפט לעניינים מינהליים להחזיר סוגיה לפתחה של ועדת ערר, וזו נתנה החלטה חדשה. ניתן לטעון כי אין זה ברור כיצד יש ליישם את סדי הזמנים הקבועים בדין על מקרה מעין זה. נתון חשוב נוסף בהקשר זה הוא כי ערכאה קמא לא הכריעה כלל בסוגיה המשפטית שעל הפרק, אלא קבעה כי טענות המערערת שמורות לה, היה והטענות לא יתיירו ממילא לאחר מתן ההחלטה המינהלית החדשה.

מכל מקום וכאמור – הדגש מצוי במאזן הנוחות, ובהקשר זה המערערת לא הצביעה על כל נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לה. יש טעם בעמדת המשיבים, לפיה אם יתקבל הערעור בבית משפט זה, תוך קביעה שיש לקבל את השגות המערערת לנוכח מועד מתן החלטת הוועדה – לא תהיה כל מניעה ליישם את פסק הדין. זאת, ללא קשר לאופן המשך הדיון בוועדה.

3.

סוף דבר, הבקשה למתן סעד זמני נדחית. בנסיבות העניין, המערערת תישא בהוצאות שהוציאו המשיבות ובשכר טרחת עורכי דינן בסך של 5,000 ש"ח.