עע"מ 5435/19 נגה שרון נ. עיריית עפולה

1.

ביסוד המחלוקת שלפנינו אירוע שמתקיים בשעות אלה בפארק העירוני של העיר עפולה שאורגן על ידי המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות ) שמלכתחילה פורסם כי יתקיים בהפרדה מגדרית.

בעקבות עתירה שהגישו המערערות (להלן: העתירה הראשונה ) הופנו המשיבות להוראות הדין האוסר על הפרדה מגדרית ולהמלצות הצוות המשרדי לבחינת הדרת נשים במרחב הציבורי אשר אומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה וקיבלו תוקף של החלטת ממשלה. המלצות אלה אוסרות על הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי. בנסיבות אלה הודיעו המשיבות כי הן מקבלות את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט לעניינים מנהליים שדן בעתירה הראשונה בתיק עת"מ

17029-08-19 (כב' השופט י' אברהם ) קבע בפסק דינו שניתן ביום 11.8.2019 כי לאחר ששקל את טיעוני הצדדים, ולנוכח הסכמת המשיבות, הוא אוסר על ביצוע הפרדה מגדרית על רקע של מין, גזע או כל מגדר אחר במהלך האירוע.

2.

לאחר שניתן פסק הדין הגישו המשיבים 5-4 ביום 12.8.2019 עתירה (להלן: העתירה החדשה ) בגדרה תקפו את החלטת המשיבות להסכים לביטול ההפרדה במסגרת העתירה הראשונה, וביקשו בין היתר לבטל את החלטת המשיבות ואת פסק הדין בעתירה הראשונה.

המערערות והיועץ המשפטי לממשלה טענו כי אין סמכות עניינית לבית המשפט לדון בעתירה שהסעד המבוקש בה הוא ביטול פסק הדין.

בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ע' עיילבוני ) קבע בפסק דינו בעתירה החדשה כי אכן אין לו סמכות לבטל את פסק הדין בעתירה הראשונה וממילא אין בכוונתו לעשות כן. בצד האמור הוסיף כי הוא מוסמך לבטל את

החלטת העירייה לחזור בה מהחלטתה הקודמת בדבר הפרדה מגדרית.

3.

לגוף העניין ובשים לב להצהרת ראש עיריית עפולה שלפיה שגה בעת מתן ההסכמה לביטול ההפרדה, הורה בית המשפט על ביטול החלטת העירייה וקבע כי העניין יוחזר אליה על מנת שתחליט אם לקיים את האירוע בהפרדה מגדרית, אם לאו.

4.

בית המשפט המליץ לקיים את האירוע במתכונת אותה הציע במהלך הדיון תוך חלוקה לשלושה מתחמים.

לפסק דין זה מכוון הערעור שלפנינו.

5.

בתמצית יאמר, כי לטענת המערערות לא היתה סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים שדן בעתירה החדשה ליתן סעד שמשמעותו ביטול פסק הדין שניתן על ידי מותב אחר באותה הערכאה. היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לעמדה זו. לעומת זאת, המשיבות וכן המשיבים 5-4 סבורים כי ההחלטה בדין יסודה וכי לא הייתה לאחרונים, שהיה להם עניין בקיום האירוע בהפרדה, הזדמנות קודמת לתקוף את החלטת המשיבות שהסכימו לביטול ההפרדה המגדרית.

6.

שקלנו את טיעוני הצדדים. מקובלת עלינו עמדת המערערות והיועץ המשפטי לממשלה כי בית המשפט לעניינים מינהליים לא היה מוסמך ליתן סעד שמשמעותו ביטול פסק הדין בעתירה הראשונה שניתן מספר ימים קודם לכן.

7.

ל מותר לציין כי אין לפני נ ו מצב דברים חריג בו עמדת המשיבות בעתירה הראשונה הושגה בתרמית

או שיסודה בחוסר תום לב או פגמים מעין אלה. כל שהודיעו המשיבות בעתירה הראשונה הוא שהן מקבלות את הדרך הנורמטיבית הנגזרת מהוראות הדין כפי פרשנותן בחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה;

עמדה שקיבלה גושפנקא בהחלטת ממשלה. הפועל היוצא הוא שבדו נו ובקבלו את העתירה החדשה חרג בית משפט קמא מסמכותו .

8.

אנו מבטלים אפוא את פסק הדין נושא הערעור. ל מותר לציין כי פסק הדין בעתירה הראשונה עומד בעינו.

9.

אשר לסעד המבוקש , הואיל ופסק הדין בע תירה החדשה ניתן היום בשעות הערב, הערעור הוגש ב סמוך לאחר מכן. הצדדים זומנו לדיון בשעה 20:00; דא עקא, שב"כ המשיבות הצליח להגיע לדיון (בשל אילוצי המרחק והזמן) רק בשעה 21:30 ורק במועד זה ניתן היה להתחיל בדיון ולשמוע את טענות הצדדים. בנסיבות אלה, האירוע נוש א ההליך שלפנינו נמצא בעיצומו . מדובר אפוא ב"מעשה עשוי " ואין בידנו ליתן סעד או פרטיבי המתייחס לאירוע ,

פרט לביטול פסק הדין בעתירה החדשה; וכך אנו מחליטי ם.

10.

יודגש כי בנס יב ות האמורות איננו נדרשים לגופה של המחלוקת בין הצד דים , לגביה לא שמענו טיעונים ואין אנו מביעים לגביה עמדה.

11.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות .