עע"מ 550-24 עע"מ 550-24

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופטת העמיתה ח' סלוטקי) בעת"ם 46981-11-23 מיום 15.1.2024 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.

1.המערערים הגישו בחודש נובמבר 2023 עתירה מינהלית שכוונה, בעיקרה, לתכנית דרך 607-0860031 "כביש 5 – כניסה צפונית לדימונה". ביום 17.12.2023 הגישו המערערים בקשה למתן צו ביניים שיאסור על עיריית דימונה ומשרד הבינוי והשיכון (הם המשיבים 3-2 לעתירה) או מי מטעמם להתחיל בסלילת כביש 5, נושא העתירה. דיון בבקשה התקיים ביום 20.12.2023 ובמסגרתו נערך, בהסכמת הצדדים, שיח בין בית המשפט לצדדים מחוץ לפרוטוקול. בהמשך לשיח זה, ציין בא כוח המערערים שאין הם עומדים על הבקשה לצו ביניים, והיא נמחקה לבקשתו ללא צו להוצאות. ביום 4.1.2024 הגישו המערערים בקשה נוספת למתן צו ביניים שימנע מהמשיבים 3-2 או מי מטעמם להתחיל בסלילת כביש 5. דיון בבקשה התקיים ביום 9.1.2024 ואף במסגרתו התקיים, בהסכמת הצדדים, שיח מחוץ לפרוטוקול. לאחריו, הביאו הצדדים את טענותיהם בהרחבה, תחילה המערערים, ולאחר מכן המשיבים. כעולה מפרוטוקול הדיון, לבקשת בא כוח המערערים, נקבע כי תשובת המערערים לטענות המשיבים תוגש בכתב תוך 48 שעות.

2.למחרת היום הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב. לטענת המערערים, בדיון שהתקיים ביום 9.1.2024 פעל בית המשפט להביא את בא כוחם שלא לעמוד על הבקשה לצו ביניים. במסגרת הדיון, כנטען, איים בית המשפט על בא כוח המערערים שתיכתב החלטה שתפגע בו, והוסיף, כי הוא עושה טעות בעמידתו על הבקשה לצו ביניים. לטענת המערערים, בא כוחם הבהיר במהלך הדיון כי הוא רואה בדברי המותב "איום מצד בית המשפט עליו כעו"ד" (סעיף 6 לבקשה) וכי במסגרת טענותיו הרים המותב את קולו והשתיקו במילים "די די די" (סעיף 7 לבקשה). בנסיבות אלו, טענו המערערים, הפעיל בית המשפט לחץ פסול עליהם וחיווה דעה נחרצת בעניינם, באופן שמצדיק את פסילתו, ולו בשל מראית פני הצדק. המשיבים מצדם התנגדו לבקשה, וטענו, בעיקרם של דברים, כי הדיון שהתקיים בשיח מחוץ לפרוטוקול היה ענייני וממצה, ובמסגרתו הציג המותב לצדדים את סיכוייה וסיכוניה של הבקשה. עוד לטענת המשיבים, במסגרת הדיון שלא לפרוטוקול הדגיש בית המשפט כי משלא הוגשו תגובות לעתירה ממילא אינו מביע עמדתו על סיכוייה.

3.ביום 15.1.2024 דחה, כאמור, בית המשפט את בקשת הפסלות, וקבע כי מדובר בבקשה חסרת יסוד עובדתי ומשפטי, שהוגשה לסיכול ההליך השיפוטי התקין ולשם "הכבדה" על רשויות המדינה. בית המשפט ציין כי במסגרת הדיון שהתקיים ביום 9.1.2024 התנהל, בהסכמת הצדדים, שיח מחוץ לפרוטוקול שבמסגרתו העמיד בית המשפט את המערערים על הסיכויים והסיכונים בבקשתם לצו ביניים. המותב ציין כי בניגוד לטענת המערערים, לא הביע עמדה נחרצת ביחס לסיכויי העתירה; והבהיר כי בדבריו אך שיקף למערערים כי קבלת טענות המשיבים במסגרת הבקשה למתן צו ביניים עשויה להשפיע על סיכויי העתירה. בית המשפט ציין כי בדיון הבהיר גם שממילא פסק הדין בעתירה יינתן לפני שהעבודות על כביש 5 יגיעו לישוב של המערערים. המותב הבהיר כי משלא התקבלה הצעתו התקיים דיון ממושך, שבמסגרתו טענות הצדדים הובאו באריכות. זאת ועוד, כעולה מההחלטה, משהתארכה תשובת המשיבים, הציע בית המשפט למערערים להגיש תשובה בכתב והם נעתרו להצעה זו. אשר לטענת המערערים בדבר איום מצד בית המשפט או איום שהחלטתו תפגע בבא כוחם כעורך דין, ציין בית המשפט כי הדברים לא נאמרו; וביחס לאמירתו "די, די, די" ציין בית המשפט כי "אם זכרוני אינו מטעני, הם נאמרו בעת התנצחות בין באי כוח הצדדים ומכל מקום, כאמור לעיל, ב"כ [המערערים – ע' פ'] טען באריכות את טענותיו שנרשמו בפרוטוקול, במדויק" (סעיף 16 להחלטה). לבסוף, נקבע כי הבקשה לפסלות לא הוגשה בהזדמנות הראשונה. בנסיבות אלו, ציין בית המשפט, לא קיים חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, ואין מקום לפסילתו בשל מראית פני הצדק. בית המשפט חייב את המערערים בהוצאות המשיבים.

4.מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזרים המערערים על טענתם שהתנהלות בית המשפט בדיון מיום 9.1.2024 צריכה להוליך למסקנה שיש להורות על פסילתו מלדון בעניינם. לטענת המערערים, התכחשותו של בית המשפט לדבריו בדיון לא עולה בקנה אחד עם תגובות המשיבים, שבהן לא נטען שהדברים לא נאמרו. עוד לטענתם, הם העלו את טענת הפסלות בהזדמנות הראשונה, וממילא העובדה שחלק מהאמירות לא נרשמו בפרוטוקול אינה מעידה שהן לא נאמרו. לבסוף, מציינים המערערים כי חיובם בהוצאות (בהיקף של 20,000 ש"ח), כמו גם תיוג בקשת הפסלות כ"הכבדה לשם הכבדה" על הרשויות מלמדים על חשש ממשי למשוא פנים מצדו של בית המשפט.

יוער כי לצד הערעור הגישו המערערים בקשה להגשת ראיות נוספות שבמסגרתה התבקש צירופם של תצהירים מטעם המערערים בדבר אמירותיו של המותב בדיון.

5.לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. איני סבור כי אלה הם פני הדברים בענייננו. במוקד טענות המערערים ניצבת התנהלות המותב והתבטאויותיו במהלך הדיון מיום 9.1.2024. כידוע, במקרים שבהם גרסת המותב לגבי האירועים שונה מזו של בעל הדין אשר מבקש את פסילתו, קמה חזקה שגרסת המותב היא שמתארת נאמנה את אותם האירועים, והנטל על המבקש לסתור חזקה זו הוא נטל כבד. זאת ועוד, הנטל להוכיח התבטאות שנאמרה לכאורה על ידי בית המשפט במסגרת שיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול הוא כבד במיוחד, מאחר שבעל הדין שנתן הסכמתו לקיומו של שיח כאמור לוקח בחשבון שהדברים לא יתועדו בפרוטוקול (ראו והשוו: ע"א 8911/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (14.1.2024); עע"ם 1197/22 שטרק נ' מדינת ישראל, משרד הבינוי והשיכון, פסקה 7 (29.3.2022)).

6.במקרה דנן, כאמור, טוענים המערערים כי התנהלות המותב בדיון חרגה מהצגת הסיכונים והסיכויים שבעמידה על בקשתם לצו ביניים. כידוע, ואף המערערים אינם חולקים על כך, אין מניעה כי בית המשפט יתייחס במהלך דיון לחולשות בעמדתו של בעל דין ואף יביע עמדה בנוגע לתמונת הסיכויים והסיכונים בהליך (עע"ם 5381/20 לוין נ' הוועדה הבוחנת למקצוע עריכת דין בישראל, פסקה (2.9.2020)). כעולה מהחלטת המותב, דבריו לא נאמרו במסגרת "איום" על בא כוח המערערים, ואף האמירה "די, די, די" שיוחסה למותב נאמרה בהקשר של התנצחות באי כוח הצדדים. המותב הדגיש, גם בהחלטתו בבקשת הפסלות, כי טרם גיבש עמדה בעתירה לגופה. אף המשיבים, בתגובות שהגישו בבית המשפט לעניינים מינהליים סברו כי המערערים שוגים בפרשנותם את דברי המותב וכי דבריו לא חרגו מהצגת הסיכויים והסיכונים שבעמידה על הבקשה למתן צו ביניים. מכאן, שאיני סבור שהמערערים עמדו בנטל לסתור את גרסת המותב בדבר "איום" מצדו של בית המשפט.

יתר על כן, כידוע, התבטאויות מותב שדן בהליך תקמנה עילת פסלות רק במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם ברור כי דעת המותב ביחס לצדדים או ביחס להליך "ננעלה" באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים של המותב (ראו והשוו: ע"א 6068/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (27.9.2023); ע"א 5463/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (18.10.2022)). אף אם אקבל את גרסת המערערים (וכאמור, איני קובע כן), שלפיה בית המשפט ציין שהחלטתו בבקשה למתן צו ביניים "תפגע" בעורך הדין, איני רואה בסיס לפרשנות שנתנו המערערים להתבטאות זו, שלפיה מדובר ב"איום" על בא כוחם. זאת, בפרט בשים לב להקשרם של הדברים, כחלק מהצגת הסיכויים והסיכויים שבבקשה למתן צו הביניים (ראו והשוו: ע"א 3345/17 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, פסקה 10 (20.6.2017)). זאת ועוד, לשיטתי, ההתבטאויות שאליהן הפנו המערערים אינן בעלות אופי מובהק ונחרץ כלפי ההליך או כלפי המערערים, ומשכך הן אינן מקימות עילה לפסילת המותב. בנסיבות אלו, אף לא ראיתי להידרש לבקשת המערערים להוספת ראיות. לבסוף, איני סבור כי חיובם של המערערים בהוצאות מלמד על חשש ממשי למשוא פנים (ראו והשוו: ע"א 2305/23 צברי נ' וטנמכר, פסקה 10 (14.8.2023)).

הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.