עע"מ 5536/05 אלנה לשקרוב נ. משרד הפנים

בפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת מ' רובינשטיין) בו נדחתה עתירת המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) להורות על ביטול החלטת המשיב מיום 17.1.05 בה הוחלט שהמבקשת תצא מישראל כתנאי לבדיקת בקשתה להסדרת מעמדה ביחס למבקש 2 (להלן: המבקש ).

1.העותרת הנה אזרחית מדינת קירגיזסטאן אשר נכנסה לישראל ביום 4.7.95 ונישאה לאזרח ישראל. במועד מאוחר יותר הורשעה בהריגת חברו של בעלה בדקירה, לאחר שזה האחרון תקף אותה על רקע מיני. ביום 15.7.04 הותרו נישואי בני הזוג ואשרת שהייתה בישראל פגה ביום 27.5.02, לפני כשלוש שנים.

לטענתה, במהלך שנת 2003 הכירה את המבקש, יהודי ואזרח ישראלי, ובין השניים התפתחה מערכת יחסים זוגית הכוללת ניהול משק בית משותף. השניים פנו למשרדי המשיב על מנת לפעול להסדרת מעמדה של המבקשת בישראל. הבקשה נדחתה והוחלט שעל המבקשת לצאת את תחומי ישראל ולאחר יציאתה יוכל המבקש לנקוט בצעדים המתאימים על פי "נוהל הטיפול בהסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין" (להלן: הנוהל ), לפיו במידה ואחד מבני הזוג שוהה בארץ שלא כדין, "יש לבקשו לצאת מן הארץ, לאחר מכן יגיש הישראלי עבורו בקשה לאשרת כניסה".

2.בית המשפט המחוזי דחה את עתירת בני הזוג. בין היתר ציין, כי העובדה שבני הזוג פנו למשרד הפנים עובר להוצאת צו גירוש או צו מעצר נגד המבקשת אינה מחריגה את עניינה של המבקשת מחוץ הוראות הנוהל. אשר על כן, נבחנה סבירות החלטת שר הפנים במקרה דנן. בית המשפט ציין כי תכלית ההסדר הקבוע בנוהל כפולה. ראשית, בחינה מעמיקה של כנות בקשת בני הזוג וטענותיהם כי בבסיסה עומד קשר זוגי כן ואמיתי ושנית, עמידה על ריבונותה של מדינת ישראל ושמירה על חוקיה ונהליה. היות והמבקשת שהתה שלא כדין בישראל החל משנת 2002 ולא פעלה להסדרת מעמדה, דרישת המשיב כי תצא את הארץ לתקופה קצובה אינה בלתי סבירה ואין במקרה דנן נסיבות המצדיקות סטייה מהוראות הנוהל. עם יציאתה מן הארץ יוכל המבקש להגיש בקשה ליתן אשרת כניסה למבקשת וזו תתברר לכל היותר במהלך 30 ימים.

על פסק הדין הוגש ערעור בפני בית משפט זה ואליו צורפה הבקשה המונחת בפניי.

3.לטענת המבקשים, הם פנו מיוזמתם למשרדי המשיב וביקשו להסדיר את מעמדה של המבקשת והימצאותה של המבקשת בישראל עשויה רק לסייע להוכחת כנות הקשר בין המבקשים. כן נטען, שהרחקתה של המבקשת מישראל עלול לסתום את הגולל על הטעם שבשמיעת ערעורם התלוי ועומד של המבקשים.

לגישת המשיב, לא נפל כל פגם בהחלטת המשיב ולכן סיכויי ערעורם של המבקשים נמוכים. כן נטען, כי לא ייגרם כל נזק במידה ותצא המבקשת את הארץ לפרק זמן קצוב ומכל מקום, במידה וערעורם של המבקשים יתקבל על ידי בית משפט זה, תוכל המבקשת לשוב ולהיכנס לתחומי ישראל.

4.הלכה היא כי בית המשפט ייעתר לבקשת עיכוב ביצוע מקום בו סיכויי ערעורו של המבקש את עיכוב הביצוע טובים והנזק הצפוי להיגרם לו כתוצאה מדחיית הבקשה עולה על זה הצפוי להיגרם לבעל הדין שמנגד במידה וזו תתקבל ( יצחק דהן ואח' נ' משרד התחבורה-מחלקת עבודות ציבוריות (מע"צ) מחוז דרום (לא פורסמה, ניתנה ביום 29.12.04)).

בנסיבות המקרה דנן, דחיית הבקשה להורות על עיכוב הביצוע עשויה לייתר את שמיעת ערעורם של המבקשים שכן, קשה להניח ששמיעת הערעור תסתיים עוד בטרם יחלוף פרק הזמן במהלכו צפויה המבקשת לשהות מחוץ לישראל על פי הוראות הנוהל. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהמבקשים פנו מיוזמתם למשרדי המשיב על מנת לפעול להסדרת עניינם, מצאתי לקבל את הבקשה.

אשר על כן, ניתן בזאת צו לפיו, יעוכב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מיום 4.5.05, עד למתן החלטה אחרת.

הדיון בערעור יקבע לא יאוחר משלושה חודשים מהיום.