עע"מ 5553/20 ועד מקומי גבעת יערים נ. זכריה אבידר, עו"ד

1.

בהמלצתנו משך המערער את ערעורו והוא נדחה בזה.

2.

מהחומר שהונח בפנינו, ומההיסטוריה של הסכסוך, התרשמנו כי הסיבה העיקרית להתדיינות בנושא מיסי הועד המקומי בגבעת יערים, הוא הפיצול בתעריף בין 100 מ"ר הראשונים (להלן: התעריף הבסיסי ) לבין השטח שעולה על 100 מ"ר, שהכוונה המקורית הייתה לחייבו ב-50% מהתעריף הבסיסי (להלן: התעריף המוזל ). כוונה זו לא הסתייעה לנוכח הקיזוז של 20% גם מהתעריף המוזל, מה שיצר פער גדול בין התעריף הבסיסי לתעריף המוזל, כך שהתעריף המוזל עומד על קצת יותר משני שקלים למ"ר.

3.

ככל שהתרשמנו, גבעת יערים היא המושב היחיד במטה יהודה שנקט בהבחנה בין תעריף בסיסי לתעריף מוזל, ואין לנו אלא להמליץ על ביטול הבחנה זו. ככל שביטול התעריף המוזל מצריך אישור משרד הפנים, בהיותו בגדר שינוי של שיטת החישוב או בגדר העלאה של התעריף, על הוועד המקומי או המועצה האזורית לפנות לקבלת האישור המבוקש. למיצער, ככל שהוועד המקומי מבקש לשמר את ההבחנה בין תעריף בסיסי לתעריף מוזל, ניתן לפנות בבקשה לקבלת אישור לתעריף המוזל כך שבשורה התחתונה יעמוד על מחצית התעריף הבסיסי (לדוגמה, אם התעריף הבסיסי עומד על 15 ₪ למ"ר, אזי התעריף הבסיסי יעמוד על 7.5 ₪ למ"ר).

4.

בנסיבות העניין, איננו רואים לעשות צו להוצאות. אכן, המשיב 1 השקיע ומשקיע רבות במאבקו המשפטי, אך איננו סבורים כי הוועד המקומי והמועצה האזורית פעלו בחוסר תום לב בנושא הארנונה ומיסי הוועד המקומי.