עע"מ 5845/02 ריפעאת חמדאן נ. מדינת ישראל

הבקשה נדחית.

ביום 22.7.02 הגיש ב"כ המערער בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון ולדחיית המועדים להגשת סכומים. הבקשה נענתה, והמועדים נקבעו על פי בקשת בעלי הדין.

עתה מבהיר ב"כ המערער כי לשיטתו אין טעם בקביעת מועד לדיון כל עוד לא הוכרע הליך שתלוי ועומד בבית המשפט השלום בפתח תקווה. אותו הליך תלוי ועומד בבית המשפט מאז יום 12.6.01, ומכאן ששומה היה על המערער להעלות טיעון זה, לפיו אין מקום לקבוע מועד דיון, כבר בהזדמנות הראשונה, ולא לאחר בקשה לדחייה.

חובה זו מתחדדת נוכח צו עיכוב הביצוע שהוצא על ידי כב' השופטת ביניש ביום 14.7.02, אשר בו נקבע כי "המזכירות תקבע את הערעור לשמיעה בהקדם במהלך הפגרה". אם סבר המערער כי אין טעם בקביעה כזו, היה עליו להגיש מראש בקשה לעיכוב פסק הדין עד להכרעה בבית המשפט השלום בפתח תקווה. למעשה, חפץ המערער על ידי בקשה דיונית לעקר את תוצאות פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ודבר זה אינו בבחינת האפשר (אלא אם כן תושג הסכמה).

הדיון נותר בעינו, כמתחייב מהחלטת כב' השופטת ביניש.