עע"מ 6142/08 חסן צ'אקוברי נ. משרד הפנים

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המערערים משיגים על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. בית-המשפט המינהלי דחה את עתירתם של המערערים, אשר ביקשו לאפשר למערער 1 להיכנס לארץ, במסגרת איחוד המשפחה, ולהתחיל בהליך התאזרחות.

המערערת 2 היא אזרחית ישראלית, ואת המערער 1 היא הכירה בתורכיה בחודש אוגוסט 2005. המערער הוא אזרח איראני בן הדת המוסלמית. בעקבות ההיכרות הזו נישאו השניים ונולדה להם בת משותפת. בעקבות זאת הגישו המערערים בקשה לאיחוד משפחות, ואילו המשיב – משרד הפנים – סירב לכך בשל שהמערער הוא אזרח של מדינה עויינת. עניינו של המערער טופל בהתאם לנוהל הקיים בעניין זה, נוהל אשר קובע כי במקרים בהן בן-הזוג המבקש לרכוש מעמד בישראל בא ממדינת סיכון, תישקל הבקשה תוך התייעצות עם גורמי הבטחון. במהלך בדיקת הבקשה, התבקש המערער על-ידי המשיב להמציא קורות חיים והוא לא עשה כן, אלא לאחר חלוף כשנה. בינתיים, החליט מנהל מינהל האוכלוסין שלא לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות, והחלטה זו באה בחודש יולי 2006, קודם לכניסתה לתוקף של הוראת השעה (התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג- 2003).

לשם השלמת התמונה יצויין כי בחודש מרץ 2007, תוקנה הוראת השעה ונקבע בה כי לא יינתן מעמד בישראל למי שהינו אזרח אחת המדינות בתוספת – ובכללן, איראן. עוד יצויין כי בעניינם של המערערים קיים מידע בטחוני קונקרטי, כך מצהיר המשיב, המצדיק את הסירוב ליתן לו מעמד בארץ. בנסיבות אלה, דין הערעור להידחות.

המערערים ישאו בהוצאות הערעור, וכן בשכר טרחת עורך-הדין בסכום של 10,000 ש"ח.