פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 6250/04 שר הבריאות נ. חברת ציון אמבולנס בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · רישוי שירותי אמבולנס פרטייםערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים על עיכוב ביצוע של נוהל הפעלת אמבולנס פרטי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בערעור המדינה על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין הפעלת אמבולנס פרטי. נקבע כי צו עיכוב הביצוע שניתן בהסכמה יהפוך לקבוע, והוראות הנוהל יעמדו בתוקפן עד להסדרה בחקיקה. הבקשה לקצוב מועד לחקיקה נדחתה, ונאמר למדינה להחיש את ההליך. אין צו להוצאות.

העובדות

הערעור נסב על נוהל בדבר הפעלת אמבולנס פרטי. בהסכמת הצדדים נקבעו הוראות ביניים שעמדו בתוקפן עד להסדרת הנושא בחקיקה. המדינה דיווחה מעת לעת על התקדמות הצעת חוק שירותי אמבולנס, והמשיבים התנגדו להפיכת הצו לקבוע וביקשו לקצוב מועד לחקיקה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להפוך צו עיכוב ביצוע שניתן בהסכמה לקבוע, בזמן שהליכי החקיקה בנושא טרם הושלמו?
  2. 2.האם יש לקצוב למערערים מועד להשלמת הליכי החקיקה בטרם יפקע הנוהל הקיים?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הורה להפוך את צו עיכוב הביצוע לקבוע ולהותיר את הוראות הנוהל בתוקפן עד להשלמת הליכי החקיקה, תוך דחיית יתר טענות הערעור.

    ״נוכח הנסיבות שפורטו דין הערעור להתקבל חלקית, במובן זה שצו עיכוב הביצוע שניתן ביום 4.9.2005 יהפוך לקבוע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • הצעת חוק שירותי אמבולנס
  • הליכי החקיקה
  • צו עיכוב ביצוע
  • הסדר ביניים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים בעניינים מנהליים

עע"ם

6250/04

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת ע' ארבל

המערערים:

1. שר הבריאות

2. משרד הבריאות

3. המנהל לטכנולוגיות ותשתית, האגף לרישוי מוסדות

ומשרדים רפואיים

4. ד"ר מ' דור, סגן ומ"מ ראש מנהל רפואה

ממונה על רישוי אמבולנסים

5. ברי יעקב, מפקד ארצי על רישוי אמבולנסים

נ ג ד

המשיבים:

1. חברת ציון אמבולנס בע"מ

2. חיים ביטון

הודעה מטעם המערערים מיום 2.10.2011

בשם המערערים:

עו"ד דנה בריסקמן

בשם המשיבים:

עו"ד רון נחשון

פסק-דין

לפנינו ערעורם של שר הבריאות ובעלי תפקידים שונים במשרד הבריאות (להלן: המדינה או המערערים ) על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים (השופט ב' אוקון ) מיום 2.6.2004.

1.

במהלך הדיון בערעור זה בא עניינה של חברת ציון אמבולנס בע"מ ומנהלה (להלן: המשיבים ) על פתרונו, וכן נקבע, בהסכמת הצדדים, כי הוראות מסוימות הכלולות בנוהל בדבר הפעלת אמבולנס פרטי יעמדו בתוקפן עד להסדרת הנושא בחקיקה. הסכמה זו עוגנה בהחלטתו של בית משפט זה מיום 8.8.2004 (השופט י' עדיאל ), ולאחר מכן בצו לעיכוב ביצועו של פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים, שניתן ביום 4.9.2005 (הנשיא א' ברק ).

2.

ביום 25.1.2006 קיימנו דיון בערעור (הנשיאה ד' ביניש והשופטים א' גרוניס ו ע' ארבל ), בסיומו החלטנו לדחות את המשך הטיפול בתיק כדי לאפשר לכנסת למצות את הליכי החקיקה ולהסדיר את נושא רישוי האמבולנסים בחוק. בהתאם, קבענו כי המדינה תגיש הודעה מעדכנת בדבר התקדמות הליכי החקיקה האמורים, וכן קבענו כי הסדר הביניים שנקבע לכתחילה על ידי השופט י' עדיאל ב-8.8.2004 יוסיף לעמוד בתוקפו.

3.

מאז ועד היום הגישה המדינה מספר רב של הודעות עדכון בדבר התקדמות הליכי החקיקה של הצעת חוק שירותי אמבולנס בוועדת העבודה והרווחה בכנסת. מהודעות אלה עולה כי הליכי החקיקה מתקדמים לאיטם, אולם אין הם משפיעים עוד על העניין הקונקרטי שנידון בערעור שלפנינו. בהתאם לכך ניתנה החלטתי מיום 30.8.2011, לפיה על הצדדים להודיע האם מסכימים הם להפיכת צו עיכוב הביצוע שניתן בתיק ביום 4.9.2005 לקבוע, תוך דחיית יתר הטענות שהובאו בערעור. כן ציינתי כי המשיבים יוכלו לשוב ולפנות לערכאה המוסמכת ככל שיתגלעו מחלוקות בנושא בעתיד.

4.

ביום 2.10.2011 הגישו המערערים את הודעתם לפיה מסכימים הם להסדר המוצע. בהודעתם מציינים המערערים כי הפיכת צו עיכוב ביצועו של פסק הדין לקבוע תספק את היציבות הנחוצה עד להסדרתו של התחום הנדון בחוק. עוד הודיעו המערערים כי מוסיפים הם לפעול לקידום הליכי החקיקה על מנת להביא להסדרת התחום באופן כללי, לרבות בהיבטים שאינם מוסדרים בצו. המשיבים נמנעו מלהגיש את עמדתם בהמשך להחלטת בית המשפט. רק ביום 26.10.2011 פנו המשיבים לבית המשפט בבקשת אורכה. בהודעתם מיום זה הודיעו המשיבים כי בינם לבין המערערים תלוי ועומד כיום הליך אזרחי על יסוד פסק-הדין שניתן בעתירה המנהלית, נשוא ערעור זה. מטעם זה מתנגדים המשיבים להפיכת הצו הזמני לקבוע. עוד טוענים הם כי אין לאפשר להליך החקיקה להתמשך זמן כה רב, ולפיכך יש לקצוב למערערים מועד להשלמת הליך החקיקה, אחרת יפקע הנוהל הקיים.

5.

איני רואה מקום להיעתר לבקשה זו מטעם המשיבים, נוכח העובדה שעניינם הקונקרטי בא על פתרונו ואינו אקטואלי עוד. נוכח הנסיבות שפורטו דין הערעור להתקבל חלקית, במובן זה שצו עיכוב הביצוע שניתן ביום 4.9.2005 יהפוך לקבוע, ויתר טענות הערעור נדחות. נוכח האמור, הוראות הנוהל שנקבעו כחלות בהחלטת השופט י' עדיאל ומאוחר יותר בהחלטת הנשיא א' ברק , יוסיפו לעמוד בתוקפן בתקופת הביניים ועד להשלמת הליכי החקיקה. בהוראות אלה כלולים כל תנאי הנוהל והוראותיו שלא נתקפו על ידי המשיבים בפני בית משפט קמא, כמו גם הוראת סעיף 6 לנוהל, לעניין ההכשרה הרפואית של נהגי האמבולנס; הוראת סעיף 2 לעניין מינוי הרופא האחראי; הוראת סעיף 2 לתנאים הכלליים הנוספים בדבר העדר מרשם פלילי, בהתייחס למנהל חברת האמבולנסים בלבד; והוראת סעיף 16 לתנאים הכלליים הנוספים לעניין התקנים והמפרטים הטכניים בהם על האמבולנס לעמוד.

המערערים הודיעו כי בכוונתם להשלים בהקדם את הליך החקיקה בתחום שירותי האמבולנס. יש לקוות כי המערערים אכן יחישו את הליך החקיקה ויביאו להסדרה כוללת של התחום בהקדם.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' בכסלו התשע"ב

(29.11.2011).

ה נ ש י א ה

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1בית המשפט הורה להפוך את צו עיכוב הביצוע לקבוע ולהותיר את הוראות הנוהל בתוקפן עד להשלמת הליכי החקיקה, תוך דחיית יתר טענות הערעור.