עע"מ 6278/20 נאיל מסראוה נ. רשות הרישוי - משרד התחבורה

לפניי בקשת המערער להורות על בחינה מחדש של סכום העירבון, שהמזכירה הראשית קבעה על סך של 25,000 ש"ח, מכוח תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

כידוע, העירבון נועד להבטיח את הוצאות המשיב בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר לו להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי מושא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו למשל: עע"מ 4136/16 רגב נ' עיריית בת ים

(7.7.2016)).

לאחר שנתתי דעתי למאפייני ההליך, מידת מורכבותו, העובדה שבבית המשפט קמא לא נעשה צו להוצאות וכן בשים לב לכך שהמשיבה הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את ההכרעה האם יש מקום להפחתה מסוימת של סכום העירבון, באתי לכלל מסקנה כי יש להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 15,000 ש"ח.

העירבון בסכום האמור יופקד עד ליום 21.12.2020, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.