עע"מ 6282/11 לקידום-האגודה לחינוך דתי נ. עיריית ת"א יפו

1.

בקשה למתן סעד זמני לפיו לא ימומש צו הפינוי לנכס בשד' החי"ל 8 בתל-אביב (להלן: הנכס ) עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה.

2.

המבקשת מחזיקה במתחם הכולל שני נכסים בתל-אביב, האחד בשדרות החי"ל 8, והשני ברחוב יגאל אלון 30. תחילה הופעלו במתחם בית יתומים ומכללה להכשרה מקצועית ועיונית, בתיאום עם העירייה. לטענת העירייה, בעקבות ביקורת שנעשתה במתחם, התברר כי אופי השימוש השתנה, ובית היתומים אשר זיכה את המבקשת בפטור מלא מארנונה איננו מנוהל עוד במקום. לפיכך הודיעה העירייה למבקשת ביום 20.7.2000 כי היא משנה את הסיווג החל מיום 1.1.1993, תוך שהיא מציינת כי לא התקבל אצלה דיווח על השינוי שנעשה בשימוש.

3.

בשלב מאוחר יותר החלה העירייה בהליכי גבייה מנהליים מכוח פקודת המסים (גביה) אשר בעקבותיהם עתרה המבקשת לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו בבקשה לביטולם (עת"ם 2524-07). ביום 13.6.2011 דחה בית משפט קמא את העתירה, וקבע כי התנהלותה של המבקשת התאפיינה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים. ביום 1.9.2011 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין, וביום 31.5.2012 הגישה את הבקשה למתן סעד זמני וצו מניעה ארעי במעמד צד אחד, נושא הליך זה. ביום 3.6.2012 נדחתה הבקשה למתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, והתבקשה תגובת המשיבה. מתגובת המשיבה עולה, כי חובהּ של המבקשת כלפיה עומד על סך של כ-61 מיליון ₪, וכי ביום 5.6.2012 ביצע כונס הנכסים פינוי של הנכס בדרך של החלפת מנעולים בלבד, מכיוון שסוכם עם השוכרים כי הם רשאים להישאר בנכס עד יום 5.8.2012.

4.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית יֵאמר כי המבקשת הגישה את הבקשה נושא הליך זה בשיהוי ניכר, ואין בעובדה כי נחתם בינה לבין המשיבה מסמך הבנות באשר למשא מתן ביניהן כדי לרפא את הפגם. עוד יצויין כי כאמור בית משפט קמא קבע כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים, ונראה לכאורה כי לא פסקה ממנהגה זה. מסתבר כי לאחר שניתנה החלטתי מיום 3.6.2012 אשר דחתה את הבקשה למתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, פנתה המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה דומה, וביום 4.6.2012 קיבלה צו במעמד צד אחד. צו זה בוטל למחרת היום, תוך שרשמת ההוצאה לפועל קובעת כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב תוך הסתרת מידע, ובין היתר הסתרת העובדה כי בקשתה הנ"ל נדחתה על-ידי בית משפט זה. בבוא בית המשפט לשקול האם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, שומה עליו להביא בחשבון גם קביעות שכאלה.

5.

מלבד הפגמים האמורים, דין הבקשה להידחות גם לגופה. כידוע, סעד זמני לתקופת הערעור יינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ועל המבקש סעד זמני מוטל הנטל להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: הראשון, כי סיכויי הערעור גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 4085/09 עאסי נ' פקיד שומה צפת (ניתנה ביום 14.7.2009)).

6.

אשר למאזן הנוחות, המבקשת טוענת כי פינוי הנכס יגרום לנזק בלתי הפיך, שכן חלקים ממנו הושכרו לצדדים שלישיים אשר פעילותם עלולה להיפגע כתוצאה מכך; כי היא עלולה להיות חשופה לתביעות מצד אותם שוכרים; וכי אין דינו של ביצוע חיוב כספי כדינו של ביצוע הליך לפינוי נכס, על כל המשמעות הכרוכה בכך. אין בידי לקבל טענות אלה. המבקשת הודתה בשנת 2009 בחוב בסך של 6 מיליון ₪ למשיבה, אולם טרם פרעה אותו. חוב זה, שאינו שנוי במחלוקת, מהווה מענה לטענת המבקשת לפיה אין לנקוט בפעולות לגביית חוב שנוי במחלוקת עד להכרעה בערעור בעניינו, בהתאם לאמור בסעיף 2(א) באכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש"ס-2000. על כן, המשיבה רשאית לפעול לגביית חוב זה. באשר לחוב השנוי במחלוקת, מעבר ל-6 מיליון ₪ (ליום 7.6.2009) בהתאם לסעיף 2(א) הנ"ל, אין העירייה רשאית לפעול לגבייתו עד לאחר מתן פסק דין בערעור שהגישה המבקשת בנוגע אליו. גם טענתה של המבקשת לפיה אחראית המשיבה לכך שהחוב שאינו שנוי במחלוקת לא שולם נטענה בעלמא ודינה להידחות. לכך יש להוסיף את העובדה כי יתכן והמשיבה לא תוכל להיפרע מן המבקשת מאוחר יותר בדרכים אחרות, כפי שכתב מר שרבעי אל מנכ"ל העירייה ביום 5.4.2012: "מה גם שלעמותה אין כסף וחובותיה רבים". אשר לנזק לשוכרים שעליו הצביעה המבקשת, המשיבה נתנה הסכמתה לכך שאלה ישארו בנכס עד ליום 5.8.2012 ובכך יש כדי להקהות את הנזק הנטען. לאור כל אלה, מאזן הנוחות איננו נוטה לטובת המבקשת. למסקנה זו בדבר מאזן הנוחות משקל רב בבחינת הבקשה, ועל כן אין צורך להמשיך ולהידרש לסיכויי הערעור (ע"א 8150/11 חב' ש.י סימון אחזקות בע"מ נ' אגף המכס והמע"מ אשדוד (ניתנה ביום 4.4.2012)).

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. העירייה תוכל לפעול לגביית החוב שאינו שנוי במחלוקת (6 מיליון ₪ ליום 3.6.2009), ובכלל זאת להמשיך בהליכי פינוי הנכס. אשר ליתרת החוב הנטען, על העירייה להמתין עד למתן פסק דין בערעור שהגישה המבקשת. בשולי הדברים אציין כי חבל שהמשא ומתן בין הצדדים לא צלח. השעה עדיין לא מאוחרת.