עע"מ 6314/09 ראש עיריית אלעד נ. עמותת ב.י.א. חינוך חרדי

1.

המשיבה, המנהלת מזה מספר שנים בית ספר תיכון לבנות בעיר אלעד, הגישה בשנת 2008 עתירה לבית המשפט לענינים מנהליים בתל אביב נגד המבקשים, אשר יורה להם להקצות מבנים נאותים לפעילותה. המבקשים הצהירו במהלך דיון מקדמי בתיק כי יעשו כן זמן סביר לפני תחילת שנת הלימודים תש"ע, אך לאחר מכן חזרו בהם מהצהרה זו. בית המשפט (כב' סגנית הנשיא, השופטת א' קובו ) קיבל את העתירה בפסק דינו מתאריך 22.6.2009, והורה למבקשים להקצות למשיבה מבנה קבע הולם לתיכון שבניהולה לא יאוחר מתאריך 15.7.2009, על מנת שהמשיבה תוכל לפתוח את שערי בית הספר כבר בשנת הלימודים תש"ע. בפסק הדין נקבע כי די היה בהצהרה הנ"ל של המבקשים כדי להצדיק את קבלת העתירה, אולם בית המשפט בחר לפרוס את היריעה וליתן פסק דין מפורט ומנומק, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות עיריית אלעד ומי שעמד בראשה בתקופה הרלבנטית.

2.

במועד האחרון להקצאת המבנה, 15.7.2009, הגישו המבקשים לבית המשפט הנכבד קמא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הבקשה נדחתה בתאריך 4.8.2009. באותו תאריך הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין, ובתאריך 2.9.2009 הגישו המבקשים לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, היא הבקשה שבפניי.

בבקשתם טוענים המבקשים – חודש וחצי לאחר המועד האחרון להקצאת המבנה למשיבה – כי לא ניתן לבצע את פסק הדין עד למועד שנקצב, ועל כן הם עותרים לעיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור, ולחלופין – עד להשלמת בנייתו של מבנה מסוים באלעד, הצפויה להתרחש במחצית השניה של חודש ספטמבר השתא.

3.

דין הבקשה – להידחות , ולו בשל השיהוי המאיין שבו הוגשה. בנסיבות הענין היה על המבקשים להגיש לבית המשפט הנכבד קמא את הבקשה מיד עם קבלת פסק הדין, שהורה להם להקצות מבנה למשיבה בתוך כשלושה שבועות ולא במועד האחרון שנקבע להקצאת המבנה, תוך טענה שמאמציהם לאתר מבנה כשלו. יתר על כן, נוכח טענות המבקשים, ראוי היה שיקדימו גם את הגשת הערעור (ולא ימתינו כחודש וחצי לאחר מתן פסק הדין), ובגדרו יבקשו – בהיעדר סעד מבית משפט קמא –

עיכוב ביצוע (ולא יעשו כן רק כחודש לאחר שנדחתה בקשתם בבית המשפט המחוזי).

4.

למעשה, דומה כי כל מהות בקשתם של המבקשים כיום היא לקבל בדיעבד גושפנקא משפטית למה שנראה לכאורה כהפרה של פסק הדין שהוצא כנגדם, ולכך לא ייתן בית משפט זה את ידו.

5.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.