עע"מ 6324/19 שמואל רחמים נ. עיריית רעננה

בהליך זה ניתן ביום 5.12.2020 עיכוב ביצוע חלקי. נקבע כי העירייה תישא בתשלומי ההשבה שבהם חויבה בערכאה קמא, אולם זאת רק ביחס לתושבים אשר יפנו אליה בדרישה להשבה ויימצאו זכאים לכך. עוד נקבע כי על העירייה לעדכן את תושבי העיר בדבר פסק הדין קמא, כדי לאפשר להם לפנות בדרישה לתשלומי ההשבה על פי פסק הדין.

כעת הגישו המשיבים בעע"מ 7004/19 בקשה בכתב, ובה ציינו כי העירייה שלחה אמנם הודעות עדכון כפי שנקבע כתנאי לעיכוב הביצוע, אולם הוסיפו וטענו נגד כותרתו של מסמך נוסף שנשלח יחד עם ההודעה לתושבים – "בקשה למדידה בהתאם לפסק דין ת"צ 17527-11-11". לשיטתם, כותרת זו של המסמך מטעה את תושבי העיר וסותרת את נוסח ההודעה שנשלחה לתושבים. כן הלינו על פסקה מסויימת שנכללה באותו מסמך, שלשיטתם מעניקה פרשנות שגויה ומטעה לפסק הדין בערכאה קמא. דא עקא, עיון במכלול מעלה כי העירייה הודיעה לתושבים על פסק הדין קמא, ועניין זה מובהר היטב בהודעה. אין מקום כי בית משפט זה יידרש לניסוח הפרטני של כל משפט ומשפט, או לטופס נפרד שנשלח לתושבים. הבקשות בעניין זה נדחות אפוא.

כן הוגשה בקשה מטעם המשיבים "למינוי ממונה" שיפקח על ביצוע פסק הדין קמא, שכן לשיטתם העירייה מנסה לסכל את ביצוע פסק הדין, בדרך של חיוב כל תושב הדורש את תשלומי ההשבה בהיטלי פיתוח, המוטלים לטענת המשיבים "באופן שרירותי וללא כל בדיקה" במטרה להרתיע תושבים מלדרוש את תשלומי ההשבה. ואולם אין זה ההליך המתאים לליבון טענות אלה. ככל שיש למבקשים טענות בעניין אי-קיום החלק של פסק הדין קמא שלא עוכב, או טענות נגד היטלים כאלה ואחרים – אין מניעה כי יעלו אותן בפני הערכאות או הגופים המתאימים. זאת, כמובן, מבלי להביע כל עמדה – לכאן או לכאן – לגופם של דברים.

סוף דבר, הבקשות בענייני הנוסח נדחות, והבקשה למינוי ממונה נמחקת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.