פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
6375/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
נסיב
גאנם
נ ג ד
המשיבים:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה בקעת בית
הכרם
2. הועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז
חיפה
3. המועצה המקומית
סאג'ור
4. ג'מאל
פרהוד
בקשה דחופה לסעד זמני
בערעור
בשם המבקש:
עו"ד א'
גאנם
בשם המשיבה 1:
עו"ד עביר
אסדי
;
עו"ד ספיר
טלומק
בשם המשיבה 2:
עו"ד יונתן ברמן
החלטה
1.
המבקש הוא בעלים של חלקת קרקע. לבקשת המשיב 4, הורתה המשיבה 2 ביום 13.10.2016 להפקיע חלק בשטח של 537 מ"ר מהחלקה של המבקש (להלן: השטח ) כדי לפרוץ דרך גישה לחלקה של המשיב 4. המשיבה 1 הודיעה ביום 20.12.2016 כי בכוונתה להפקיע את השטח. השגות המבקש על החלטת ההפקעה נדחו. בעקבות עתירה מנהלית שהגיש המבקש, קיימה המשיבה 2 דיון חוזר בעניין, וביום 6.3.2018 אישרה את החלטתה הקודמת. המבקש עתר נגד החלטת ההפקעה. הוא טען כי המשיבה 2 אינה מוסמכת להורות למשיבה 1 להפקיע קרקע, כי אין צורך ציבורי בהפקעה, וכי נפלו פגמים דיוניים בהחלטות המשיבות 1 ו-2. ביום 20.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר ) את טענות המבקש ואת העתירה (להלן: פסק הדין ).
2.
המבקש ביקש מבית המשפט לעניינים מנהליים לעכב את ביצוע פסק דינו לקראת ערעור שהמבקש התעתד להגיש. ביום 27.9.2018 דחה בית המשפט את הבקשה. נקבע כי לא ניתנו בפסק הדין סעד או הוראות לביצוע, ולכן היה על המבקש להגיש לערכאת הערעור בקשה לסעד זמני בשלב הערעור. עוד ציין בית משפט קמא כי גם אם סיכויי הערעור טובים, המבקש לא הקים תשתית עובדתית באשר לנזק בלתי הפיך שעלול להיגרם לו אם לא יעוכב ביצוע ההפקעה. לעומת זאת, הוסיף בית המשפט, יש צורך ציבורי חשוב בהפקעה.
3.
המבקש ערער לבית משפט זה על פסק הדין. בצד הערעור הוא הגיש בקשה דחופה לסעד זמני בערעור – היא הבקשה שלפניי. עיקרה הוא בקשה לעיכוב הליכי ההפקעה ופריצת הדרך. המבקש טוען כי סיכויי ערעורו טובים. אשר למאזן הנוחות, נטען כי בלעדי העיכוב הערעור עלול להפוך לתיאורטי, ולמבקש עלול להיגרם נזק בלתי הפיך משום שיקשה להחזיר את המצב לקדמותו. מנגד, מוסיף המבקש, לא ייגרם למשיבים נזק, ולכל היותר יהיה אפשר לפצות בכסף על כל נזק שייגרם.
4.
ביום 18.10.2018 ביקשתי את תגובת המשיבים. המשיבה 1 והמשיבה 2 סבורות כל אחת כי סיכויי הערעור קלושים, כי המבקש לא הצביע על נזק מיוחד או בלתי הפיך שייגרם לו אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב, וכי יש צורך ציבורי ממשי בסלילת הדרך.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה, בצרופותיה ובתגובות המשיבות 1 ו-2, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בבקשה לסעד זמני על המבקש להראות כי סיכוייו לזכות בערעור טובים וכי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה לטובתו במידה המצדיקה את הענקת הסעד ( עע"ם 9/15 טורנר נ' עיריית חיפה , פסקה 2 (15.4.2015); עע"ם 6920/13 נטו
אינווסטמנט בע"מ נ' חברת רכבת ישראל בע"מ , פסקה 4 (20.10.2013)). אף בלי להידרש לסיכויי הערעור מצאתי כי די בשיקולי מאזן הנוחות כדי לדחות את הבקשה שלפניי. קידום הליכי ההפקעה לא יגרום למבקש נזק שאינו הפיך ושאינו בר פיצוי (השוו לעע"ם
9056/15 סעיד נ' מועצה מקומית כפר קנא (9.5.2016)). מנגד, יש צורך ציבורי חשוב בקידום הליכי ההפקעה (ראו עע"ם
2702/15 הידית מפעל לחרטות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פרדס חנה כרכור , פסקה 4 (18.6.2015)).
הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ל' בחשון
התשע"ט
(8.11.2018).
ש ו פ ט