עע"מ 6413/09 עפר יוזם נ. מדינת ישראל - משרד הרישוי

השופט א' א' לוי:

בשנת 2000 רכשו המערערים אופנוע, ובשנת 2002 הוא נגנב. ב-2005 התפרסמה מודעה למכירת אופנוע דומה באינטרנט, והמערערים שסברו כי זהו האופנוע הגנוב, הכניסו את המשטרה לסוד העניין. בעקבות משא ומתן שנוהל עם המוכרים, האופנוע נתפס, והמשיבה לא התנגדה לבקשה שהגישו המערערים למסור את האופנוע לידיהם. בשלב זה ביקשו המערערים לרשום על שמם את האופנוע במשרד הרישוי, אולם נתקלו בסירוב הואיל ומספר המנוע והשילדה הושחתו ולא ניתן היה לוודא כי מדובר באופנוע שנגנב בשנת 2002. בהמשך נבדק האופנוע על ידי מעבדת סימנים של המשטרה, והפעם נחשף מספר המנוע. מבדיקת קובץ כלי הרכב שבמרשם, התברר כי רכב מסוג זה נמכר לחב' וורקרפלייס איקיו ואף הוא נגנב (בחודש ינואר 2002). המערערים הוסיפו ומסרו סימנים שלטענתם היו באופנוע וקיימים בכלי הרכב שנתפס והוחזר להם, אולם המשיבה עמדה בסירובה לאשר את רישומם כבעלים, ובהחלטה זו עסקה העתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת. עתירה זו נדחתה, ומכאן הערעור שבפנינו.

אין בידינו להיעתר לערעור. מדובר בהשגות על ממצאים שבעובדה, אליהם הגיע בית המשפט המחוזי לאחר שבחן את הראיות שהובאו בפניו, ובממצאים מסוג זה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. יתרה מכך, העובדה שבאופנוע שנתפס נמצא מותקן מנוע שאחר היה בעליו, היא ראייה לכאורה כי אין מדובר באופנוע הגנוב של המערערים. כמובן, קיימת אפשרות כי מנוע זה הותקן במועד מאוחר יותר על שלדת האופנוע הגנוב של המערערים, ולפיכך חשוב היה לאתר את מספר השלדה. משניסיון זה לא צלח, נותרה קיימת האפשרות כי האופנוע שנתפס הוא זה שנגנב מחב' וורקפלייס איקיו, ועל כן גם רכישת המנוע מחברת הביטוח על ידי המערערים, אין בה כדי לסלק אפשרות זו. בנסיבות אלו דומה כי לא היה מנוס מדחיית העתירה על ידי בית משפט קמא, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.