עע"מ 6425/20ואצ'סלב איוונוב נ. משרד הפנים

1.

בקשה למתן סעד זמני אשר יורה למשיבים שלא להרחיק את המערערים מישראל עד להכרעה בערעור שהגישו על פסק דינו מיום 30.7.2020 של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א'

רובין ) בעת"מ 58505-01-20.

2.

המערער 1, ויאצ'סלב איוונוב (להלן: איוונוב ) הוא דודה (אחי אמה) של המערערת 2, אלונה ארקליאן (להלן: ארקליאן ) ושניהם אזרחי אוקראינה. ארקליאן נכנסה לישראל באפריל 2016, ואיוונוב במאי 2016 -

שניהם באמצעות אשרת ביקור (תייר). בסמוך לאחר כניסתם לישראל הגישו איוונוב וארקליאן בקשות לקבלת מקלט בישראל כפליטים. בראיונות שנערכו להם הם טענו כי עזבו את אוקראינה מכיוון שקיבלו צו גיוס לצבא. בתום הראיונות הוצאו בעניינם צווי הרחקה ומשמורת.

3.

בחודשים יוני ויולי 2017, הגישו המערערים בקשות לקבלת מעמד של עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950, על בסיס הטענה כי אמו של איוונוב (סבתה של ארקליאן) וסבתו, אלכסנדרה אוסובצ'קה (להלן: אלכסנדרה ) היו יהודיות. בקשותיהם הועברו לקבלת חוות דעתו של המשיב 4, ארגון "נתיב" (להלן: נתיב ). ביום 26.8.2018, לאחר קבלת חוות דעת שליליות מנתיב, החליטה רשות האוכלוסין וההגירה (המשיבה 3), לדחות את בקשות המערערים בנימוק שהמסמכים שהומצאו במסגרת הבקשות " נבחנו ונמצאו כמזויפים ". המערערים הגישו ערר פנימי על ההחלטה, וביום 12.11.2019 נדחה הערר בנימוק, שכלל המסמכים אשר הוגשו " נבחנו בקפידה ונמצאו מזויפים ".

4.

המערערים עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד דחיית עררם. ביום 30.7.2020 דחה בית המשפט את עתירתם תוך שקבע כי המשיבים הרימו את הנטל לשכנע כי אין פגם במסקנתם לפיה תעודת הלידה של אלכסנדרה וצילום מרשם הנישואין שלה שהציגו המערערים הם מזויפים (להלן: תעודת הלידה וצילום מרשם הנישואין ). בית המשפט שמע במעמד צד אחד את הסבריו של נציג נתיב לגבי מסקנתו כי המסמכים מזויפים, וקבע כי ההסברים היו מפורטים, הגיוניים ומשכנעים. כן נקבע כי אין פגם בעמדת המשיבים לפיה אין די בשאר המסמכים שהגישו המערערים כדי לקבל את העתירה, היות שלא מדובר במסמכים רשמיים. עוד נקבע, כי לכל האמור יש להוסיף את עצם העובדה שבעת כניסתם של המערערים לארץ, הם לא ביקשו מעמד בישראל מכוח שבות, אלא כפליטים, אשר מחזקת את החשד לפיו הם ידעו כי לא מתקיימים בהם התנאים המזכים לקבלת מעמד מכוח חוק השבות. נוכח דחיית העתירה, קבע בית משפט קמא כי על המערערים לצאת את הארץ עד ליום 1.11.2020.

5.

ביום 14.9.2020 הגישו המערערים ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא ולצדו הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. לענין סיכויי הערעור נטען בין היתר כי מסקנות נתיב לענין אמינות תעודת הלידה ומרשם הנישואין הן שגויות. ולענין מאזן הנוחות, נטען כי המערערים התערו בישראל מבחינה חברתית במשך השנים במהלכן שהו כאן. עוד נטען כי נוכח התפרצות נגיף הקורונה, עצם הטיסה לאוקראינה והשהייה בה יסכנו את בריאותם של המערערים, וכי באוקראינה הם צפויים לסבול ממצוקה כלכלית ומהיעדר פרנסה וקורת גג. כן נטען כי גירוש מישראל יכביד על ניהול הערעור. כל זאת, שעה שלטענתם לא ייגרם כל נזק מהארכת שהותם עד למיצוי ההליכים המשפטיים.

6.

מנגד טענו המשיבים כי אין להיענות לבקשה שכן סיכויי הערעור נמוכים ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערערים. לענין סיכויי הערעור נטען כי די בכך שעתירת המערערים נדחתה על בסיס הממצאים העובדתיים שנקבעו במסגרתה, בשים לב לכלל אי-ההתערבות בממצאי הערכאה הדיונית. לענין מאזן הנוחות נטען כי הרחקת המערערים לארץ מוצאם לא תיצור מצב בלתי הפיך, שכן ככל שיתקבל הערעור, יוכלו המערערים לשוב לישראל. כן נטען כי טענתם של המערערים לפיה צפויה להם באוקראינה מצוקה כלכלית קשה, לא מתיישבת עם האמור בתצהירים שצירפו לבקשתם למתן פטור מתשלום אגרה, ובמיוחד עם האמור בתצהירה של ארקליאן בו הצהירה כי היא נעזרת בתמיכות המגיעות אליה ממשפחתה באוקראינה ומחברים. כן נטען כי אין כל מניעה לקיים את הדיון בערעור בהיעדרם, בהיותם מיוצגים. עוד נטען כי לא הונחה כל תשתית עובדתית בדבר הסכנה בשהייה באוקראינה לעומת שהייה בישראל, וכי מכל מקום, נקיטת הליכי אכיפה כנגד המערערים, ככל שתיעשה, תיעשה בהתאם למדיניות המשיבים באותה העת, נוכח התפשטות נגיף הקורונה ובשים לב לנסיבותיהם הפרטניות. לענין זה יוכלו המערערים להגיש בקשה בהתאם לנוהל המתאים, ולחלופין, אם ינקטו נגדם הליכי אכיפה, יוכלו המערערים לערור לבית הדין לעררים, במידה שיהיו להם טענות ביחס להרחקתם בתקופת התפשטות נגיף הקורונה.

7.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות. כידוע, ברירת המחדל היא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין עליו מערערים ( תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 ), ועל המבקש לחרוג מכלל זה להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו ( ראו למשל, עע"מ 8759/06 רג'א נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה - גבעת אלוני , פסקה ז' (13.11.2006)). לכך יש להוסיף כי התנאים למתן סעד זמני במסגרת הערעור מחמירים יותר מאשר במסגרת ההליך בערכאה הדיונית, שכן דחיית העתירה מביאה לשינוי בנקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין, ומאפשרת להניח לכאורה כי העתירה אינה מבוססת (ראו למשל, עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (1.4.2009) ).

לענין סיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות בענין, נראה כי הם אינם גבוהים. בית משפט קמא התרשם באופן בלתי אמצעי מהסבריו של נציג נתיב לגבי הזיופים שנפלו בתעודת הלידה וצילום מרשם הנישואין, והשתכנע שהמסקנה כי המסמכים מזויפים התבססה על מספר רב של מאפיינים אובייקטיביים, וכי לא נפל בה פגם המצדיק התערבות. לכך יש להוסיף כי על פניו, העובדה שהמערערים טענו לפליטות עם כניסתם לארץ, ורק כעבור למעלה משנה הגישו בקשה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות, מעוררת תהייה.

לענין מאזן הנוחות, המערערים לא הציגו כל נימוק משכנע לכך שהוא נוטה לטובתם, באופן שמצדיק מתן סעד זמני כמבוקש. אין בהרחקתם של המערערים כעת כדי לגרום לנזק בלתי הפיך, שכן אם יזכו בערעור לא תהיה כל מניעה לשובם לארץ (ראו למשל, עע"מ 3692/08 קדאלי נ' משרד הפנים , פסקה 4 (14.5.2008); עע"מ 549/08 שנגן נ' משרד הפנים , פסקה 5 (18.2.2008); עע"מ 374/10 פלוני נ' משרד הפנים , פסקה 5 (17.5.2010)). לכך יש להוסיף כי המערערים לא ביססו את טענתם כי התפרצות נגיף הקורונה באוקראינה תעמיד אותם בסכנה גבוה יותר מזו שנשקפת להם מהנגיף בישראל, וממילא לא ניתן לקבוע בנסיבות הענין כי נזק זה גובר על האינטרס הציבורי שבביצוע פסק הדין שניתן, ללא דיחוי. לצד האמור, יוער כי ככל שיבקשו המערערים לנכוח בדיון בערעורם הם יוכלו להגיש בקשה מתאימה באמצעות בא כוחם.

8.

אשר על כן, הבקשה למתן סעד זמני נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 20.10.2020 מבוטל, והמערערים יעזבו את הארץ עד ליום 31.12.2020.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.