עע"מ 6425/20ואצ'סלב איוונוב נ. משרד הפנים

1.

ביום 6.12.2020 דחה בית משפט זה (השופט מ' מזוז ) את בקשת המערערים למתן סעד זמני שימנע את הרחקתם מישראל עד להכרעה בערעורם. נאמר כי סיכויי הערעור "אינם גבוהים", וכי לא הוצג "כל נימוק משכנע" לגבי נטיית מאזן הנוחות: "המערערים לא ביססו את טענתם כי התפרצות נגיף הקורונה באוקראינה תעמיד אותם בסכנה גבוהה יותר [...] וממילא לא ניתן לקבוע בנסיבות הענין כי נזק זה גובר על האינטרס הציבורי שבביצוע פסק הדין". ביום 21.12.2020 נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה. אף על פי כן, ביום 18.7.2021 הגישה מערערת 2 "בקשה לעיכוב ביצוע הרחקתה". לדידה, אין לראות בהישארותה בישראל חוסר ניקיון כפיים או עשיית דין עצמי, שכן מדובר ב"תגובה הישרדותית למצב מצוקה" – נוכח איום מגפת הקורונה באוקראינה. מסיבה זו עצמה, היא מבקשת למנוע את הרחקתה מישראל "עד הכרעת ערעורה או לחילופין מועד שמיעתו". מנגד, המשיבים שהתבקשו להשיב לבקשה, מתנגדים למתן הסעד המבוקש – בראש ובראשונה, משום שהמשך שהותה של המערערת בישראל שלא כדין, למרות ההחלטות השיפוטיות בעניינה, מהווה חוסר ניקיון כפיים. אף לגופם של דברים, אין, לדעתם, בחשש הערטילאי מפני נגיף הקורונה כדי להצדיק סטייה מן ההחלטות הקודמות בעניינה של מערערת 2.

2.

דין הבקשה להידחות, מן הטעמים שפורטו בהחלטת השופט מ' מזוז מיום 6.12.2020, והובאו בקצרה לעיל. אין בנתונים הכלליים, החלקיים ונטולי האסמכתאות שהציגה מערערת 2 כדי לשנות מן ההכרעה בגלגוליה הקודמים של הבקשה. תוצאה זו מתבקשת גם נוכח התנהלותה של מערערת 2, אשר עשתה דין לעצמה במשך תקופה ארוכה. לא למותר לציין כי הבקשה הנוכחית הוגשה אף היא רק לאחר שבדיון שהתקיים בערעור ביום 8.7.2021 העיר השופט נ' סולברג כי "לי יש בקשה, שהלקוחות של אדוני יעזבו את הארץ. יש טענה רצינית מאוד של חוסר ניקיון כפיים של עשיית דין עצמי, אלמלא אדוני היה פותח ואומר שיש לו בקשה לבקש אז אולי הייתי עוצר את זה בתוכי, אבל אם יש לאדוני בקשות אז הדבר צריך להיאמר. יש בקשה, פסק דין והלקוחות שלך עושים את הטוב בעיניהם" (עמ' 1-2 לפרוטוקול הדיון). אם לא די בכך, הרי שבבקשה עצמה ציין ב"כ מערערת 2 כי למד על שהותה בישראל "מסיכומי הנתבעים" (פסקה 3 לבקשה) – אלא שסיכומים אלה הוגשו כבר ביום 16.4.2021, דהיינו, למעלה משלושה חודשים לפני הגשת הבקשה הנוכחית. כל אלה מלמדים כי מערערת 2 פעלה בחוסר ניקיון כפיים שדי בו, כשלעצמו, לחרוץ את גורל בקשתה לשבט.

3.

הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.